השר לשעבר הרב בני אלון, ממנהיגי הציונות הדתית, הלך לעולמו היום (שישי) והוא בן 62, זאת לאחר מאבק במחלת הסרטן. הוא הובא למנוחות מבית ההספד קהילת ירושלים, הר המנוחות בגבעת שאול בבירה. אלון נולד בשנת 1954, כיהן כשר התיירות בין השנים 2001-2004 וכחבר כנסת במשך 13 שנים. הוא היה יושב ראש מפלגת מולדת ויו"ר הרשימה המאוחדת 'האיחוד הלאומי-מפד"ל'. בעבר כיהן כראש ישיבת בית אורות והיה ממייסדי בית אל. 



ב-18 בדצמבר 2008, בעקבות הצבתו במקום ה-17 ברשימת 'הבית היהודי' החליט אלון לפרוש מהחיים הפוליטיים. אלון הוכרז כחתן פרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2016 בגין היותו "מנהיג ציבור שחזונו ושאר רוחו הייחודיים משפיעים השפעה חשובה על המחנה הלאומי בעשורים האחרונים". אלון היה בנו של השופט פרופ' מנחם אלון ונכדו של המשפטן ד"ר מרדכי בוקסבוים. המשפחה הודיעה שתשב שבעה בבית הנפטר בירושלים.




"פוליטיקאי מהזן שחסר במקומותינו"



שר החינוך נפתלי בנט הספיד את אלון ואמר: "הלך מאיתנו איש ספר, איש תורה ואיש ארץ ישראל השלמה. לוחם למען ארץ ישראל ולוחם במחלה קשה, בשניהם ללא פשרות ובלי להיכנע. היה לשר אלון הכבוד להיות מפוטר מהממשלה כדי שלא יצביע נגד תוכנית ההתנתקות, ולהיות ממובילי המחאה הציבורית נגד הסכם אוסלו, ובכל צומת בדרכו עשה תמיד את מה שנכון לעם ולמדינה, ללא עיגולי פינות וללא קיצורים. מעל הכל, הוא היה בן אדם עם לב ענק".



סגן שר הביטחון אלי בן דהן הגיב על מותו ואמר: "זהו יום עצוב וכואב. בני אלון היה מגדולי אוהבי ארץ ישראל, עם ישראל ותורתו. בני ניחן בכושר הסברה גדול, ידע לקרב גם כאלו שאינם בני ברית לאהבת הארץ והעם. זכיתי ללמוד עם בני ולגור בשכנות אליו בחיספין ברמת הגולן. יהי זכרו ברוך".



השר יריב לוין הספיד אותו בראיון לרשת ב' ואמר: "אדם שתרם תרומה ענקית במישורים רבים. הוא עמד על משמר ארץ ישראל ומדובר באמת באבידה גדולה".



שר החקלאות אורי אריאל הגיב גם למותו ואמר: "הרב בני אלון ואשתו גרו בבית אל, היו מתנחלים מההתחלה ובאו לתרום לעסוק בבניין הארץ ויישובה. הרב בני אלון עסק בחיזוק האחיזה באזור ירושלים במזרח העיר. היה רב שעסק בענייני הרוח, איש תורה ורוח וגם איש עשייה, מעשה ושטח. הוא היה קנאי בקשר לירושלים וראיתי בו לוחם שפרש פעמיים מן הממשלה. זו בעיני ההוכחה לכך שהאידיאולוגיה חשובה לו יותר מהכסא, על כך היה דוגמא".



ח"כ נחמן שי אמר: "בני אלון היה פוליטיקאי מהזן שחסר במקומותינו, היה מסור מאוד לדברים שעשה ופעל בניקיון וביושר ציבורי. כיבדתי אותו על כך, עקבתי אחריו ועקבתי אחר המאבק שלו במחלה. אפשר להתווכח עם אנשים על אמונות אבל צריך לדעת לחיות איתם יחד".