ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם הערב (רביעי) בטקס המרכזי של יום ירושלים, לציון 50 שנים לאיחודה, והודה לפרלמנט הצ'כי "שהחליט להתנגד לאי ההכרה של אונסק"ו בריבונות ישראל על ירושלים". "הפרלמנט בפראג קרא לממשלתו לכבד את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל והוא גם הציע לעצור כל תשלום ממלכתי נוסף של דמי החבר לאונסק"ו כל עוד הארגון ממשיך באפליה הפוליטית נגד ישראל. זוהי העמדה הנכונה, זוהי העמדה הראויה, זוהי העמדה האמיצה וראוי שאחרים ינקטו בה", אמר.



"יש עדיין מי שהוגים ברעיון העיוועים להחזיר את הגלגל אחורה. זה לא יקרה - הר הבית והכותל המערבי יישארו לעד בריבונות ישראל", אמר נתניהו והוסיף: "איזו הצדקה יש לחזור לעיר שסועה? האם ירושלים הייתה איי פעם בירתו של עם אחר מלבד העם היהודי?". "חופש הדת מובטח לכולם רק תחת ריבונות ישראל. ירושלים לא מעכבת את השלום. מה שמעכב הוא הסירוב להכיר בישראל כמדינת היהודים תחת כל גבול", אמר.



"סאדאת ביקר כאן והתפלל במסגד אל אקצה. בלי ריבונות ישראלית זה יתדרדר למלחמת דתות כמו בתדמור ובצנעא. אבל זה לא יקרה - כי אנחנו כאן. ב-50 השנים מאז שחרור ירושלים, העיר השתנתה לבלי הכר. אנו עושים מאמץ עצום - ראו את הכבישים, המסילות, השכונות, הפארקים, והקניונים. אנחנו נשמור על בירתנו ונקדם אותה עבור כל תושביה, ללא יוצא מן הכלל".



"זה הזמן לדמיין את חמישים השנים הבאות"


נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא גם דברים ואמר: "איננו יכולים לשיר שירי הלל לירושלים המאוחדת בזמן שמזרחה של ירושלים, בה גרים 40 אחוז מתושבי העיר, הוא המרחב העירוני העני בישראל". בפתח דבריו ציין הנשיא את מחיר החיים הכבד ששילמה מדינת ישראל בלחימה על ירושלים ואמר: "לא לחינם הגבעה הזו סימלה ומסמלת בעיננו את מלחמת ששת הימים כולה. את המסירות, את הגבורה, את החתירה לניצחון ואת ההקרבה".

"אני זוכר איך הייתי מלווה כקצין סיור אווירי את השיירה שיצאה פעם בשבועיים להר הצופים. את המעבר מעל הגבעה הזו ובית הספר לשוטרים, יעד מבוצר ששלט על הסביבה. יעד מבוצר שתמיד הדאיג אותנו. בכל התרחישים שאלת הגבעה הזו שבה ועלתה. לא ידענו איזה מחיר היא תגבה מאתנו, אך בבוא העת היו אלה הלוחמים, כפי שאמר רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, יצחק רבין זכרונו לברכה, 'שראו את תפארת הניצחון ואת מחירו'", הוסיף.

"השנה היא שנת היובל לשובנו לירושלים, ירושלים המאוחדת, וזה הזמן לדמיין את חמישים השנים הבאות ולשאוב מים והשראה מבארות ההיסטוריה של ירושלים", המשיך הנשיא ואמר: "ירושלים של ילדותי כבר הייתה עיר עם רוב יהודי, אבל גם עיר רב-לאומית, רבגונית, רב-דתית. עיר חיה וצבעונית. אני עומד כאן היום בגאווה כאחד מבניה של ירושלים וכמי שזכה להיות מהלוחמים על שחרורה ואף חבר מועצת העיר שלה, יחד עם גדול בוניה בעת החדשה טדי קולק זכרו לברכה".

"ירושלים עוד מחכה שנממש את הפוטנציאל שלה"

"ירושלים עוד מחכה שנממש את הפוטנציאל שלה כעיר של שילובים שנראים בלתי אפשריים, עיר שבה חיים יחד. ירושלים יכולה וצריכה להיות עיר שבה תרבויות חיות זו בצד זו וזו יחד עם זו כפי שחלמו אבות הציונות ובראשם מורי זאב ז'בוטינסקי. בחמישים השנים הבאות ותחת הריבונות הישראלית, ירושלים צריכה להפוך לכזו".

הנשיא הדגיש את הצורך בשיקום מזרח ירושלים כתנאי למימוש פוטנציאל ירושלים כעיר של שילוב בין תרבויות ואמר: "איננו יכולים לשיר שירי הלל לירושלים המאוחדת בזמן שמזרחה של ירושלים, בה גרים 40 אחוז מתושבי העיר, הוא המרחב העירוני העני בישראל. אסור לנו לקבל את זה שבמלאת חמישים שנה לאיחודה של ירושלים, ירדה ירושלים, עיר הבירה של ישראל, לאחד האשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר. ירושלים לעולם לא תצמח ותשגשג ללא השקעה מאסיבית במזרחה של העיר. אני מברך על כל תקציב וכל צעד שהממשלה והשר לענייני ירושלים והעירייה עושים כדי לשפר את המצב במזרחה של ירושלים, וכפי שמנסה לעשות היום השר אלקין. אני מכיר את הדברים הנעשים בפועל, הם ברוכים ורצויים, אבל יש עוד כל כך הרבה שניתן וצריך לעשות. אנחנו מסוגלים לכך וירושלים ראויה לכך".