ימים לא פשוטים עוברים על שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעי, שנמצא בכותרות בעקבות חקירתו וחקירת רעייתו יפה דרעי בחשד לביצוע עבירות כלכליות. אלא שנראה שדרעי שומר על אופטימיות. “אני לא חש שאני רדוף פוליטית, ואין לאיש סיבה לרדוף אותי”, הוא אומר כעת בראיון ל”מעריב”. “אומרים ‘אשרי אדם מפחד תמיד’, אבל אני יודע שבעניין הזה אין לי ממה לחשוש. אני יודע שמתנהלת נגדי חקירה כבר יותר משנה, והזימון שלי היה דבר צפוי. בשל מות אמי הוא נדחה מעט. המשטרה עושה את עבודתה. אני מכבד אותם. אוי ואבוי אם לא הייתה משטרה בישראל”.
במרכז החקירה נגד דרעי, שמתנהלת זה כשנה וחודשיים, ניצבות עסקאות נדל"ן שביצע. עסקה אחת קשורה לבית הנופש של דרעי ומשפחתו ביישוב ספסופה שבצפון, שלפי החשד נבנה מכספים לא מדווחים. עסקה שנייה קשורה לדירות בבניין בשכונת גבעת שאול בירושלים, שאת הזכויות עליהן העביר, על פי החשד, לאחיו, עו"ד שלמה דרעי, בהליך לא חוקי. אתמול נחקרו דרעי ורעייתו בנפרד במשרדי יחידת להב 433 שבלוד, ובמקביל 14 ממקורביו עוכבו לחקירה. אתמול דווח כי מסתמן שהחקירה בעניינו של דרעי חשפה חשדות נוספים הקשורים בין היתר לעמותות בראשותה של רעייתו.
כיצד אתה מתמודד עם החקירה שמתנהלת נגדך זמן רב כל כך?
“קיבלתי החלטה נחושה בתקופה שבה נפתחה החקירה, שאני רוצה להמשיך בחיי ולעבוד רגיל. בינתיים לא ראיתי שמדליפים נגדי, ואני מתרשם שהם עושים את מה שצריך”.
לאחרונה קם השר דרעי מהשבעה על מות אמו, מרת אסתר, שנפטרה ממחלה בגיל 80. “אמא זו האישה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כי היא מקבלת אותך בכל מצב, איך שאתה”, הוא אומר. “רק לאחר שהיא הולכת אתה מרגיש את החוסר ומצטער שלא פתחת כל יום בשיחה איתה”.
הייתם קרובים?
“קרובים מאוד. היא גרה בשכנות אלינו, והייתה מכורה לחדשות. היא ידעה לתת עצות, אבל נמנעה מלהתערב, וכאב לה כשראתה שכואב לי”.
“לא זבנג וגמרנו"
האבל על אמו מנע מיו”ר ש”ס להגיע לטקס קבלת הפנים החגיגי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. “ארצות הברית היא ידידתה הגדולה של ישראל וצריך לכבד אותה, אבל במשך שנה אסור לאבלים לשמוע מוזיקה ולכן נמנעתי מלהגיע”, הוא אומר. “הגעתי לנאום במוזיאון ישראל”.
אתה מצטרף למי שתקפו את התנהלותו של ח”כ אורן חזן, שכזכור צילם סלפי עם טראמפ?
“כמי שישב בממשלות בשנות ה־80 עם שמיר ורבין ופרס ושרון, ברור לי שהיום יש דור אחר וערכים אחרים שהולכים לפי ציוצים בטוויטר. שכחו את העיקר ומתעסקים בטפל. היום זו שפה אחרת. יש לך ספק מה אני מרגיש? אבל כל ההתעסקות בזה גם היא מוגזמת”.
אבל אולי זה לא רק אורן חזן? בציבור קיימת תהייה בנוגע להתנהגותם של הפוליטיקאים גם בקבינט. בכיר במערכת הביטחון טען שמזל שאתה שם.
“בממשלות רבין ושמיר הייתי הינוקא. אף אחד מהשרים שיושבים בקבינט של היום בכלל לא היה בסביבה. עכשיו אני מרגיש אחריות גדולה. אני מתפעל מהאופן שבו ראש הממשלה מנהל את הקבינט. לפעמים אני חושב שיש לו יותר מדי סבלנות. הנושא של ההדלפות הוא חמור בעיני ומסוכן. אני לא יוצא בתחושה שהקבינט מקבל החלטות לא נכונות”.
מהו הרושם שהותיר עליך ביקורו של טראמפ?
“הביקור הוא חשוב בעצם קיומו. כאשר אובמה דילג עלינו בדרך לביקורו במצרים, האויבים שלנו פירשו זאת כירידת מדרגה ביחסינו עם ארצות הברית. טראמפ עשה את ההפך, והמסר שיש בביקור שלו הוא משמעותי”.
בעקבות הנאומים שלו אתה מזדהה עם צהלות הימין או עם צהלות השמאל?
“אין לי ספק שיש כאן הזדמנות היסטורית בעלת ראייה אזורית רחבה מאוד. מובן שצריך לדון בכובד ראש כדי לראות איך אנחנו משתלבים ומנצלים את הסיטואציה לטובת עם ישראל”.
הזדמנות באיזה מובן?
“ביטחון מדינת ישראל הוא לא רק עוד נשק ועוד אדמה, אלא גם בריתות וגם סילוק של שונאים. ארצות הברית עומדת לפעול עכשיו נגד דעא”ש ונגד איראן, והיא כורכת הכל בברית עם מדינות מוסלמיות. אנחנו צריכים לשקול בכובד ראש ולראות איך משתלבים ומנצלים זאת לטובתנו”.
מזכיר המדינה רקס טילרסון צוטט כמי שאמר שהנשיא טראמפ לחץ בביקורו על בנימין נתניהו ועל אבו מאזן לשוב למשא ומתן.
“ברור שהאמריקאים מתכוונים כבר בימים הקרובים להמשיך בדיאלוג. אני רוצה קודם כל לדעת שיש צד שני בכלל. שאבו מאזן יכול לעשות פשרה או הסכם. עד היום הוא עשה הכל חוץ מלהתפשר. במקום לשבת איתנו, הוא מסתובב בכל העולם ומנסה לבודד אותנו”.
אתה תומך בפתרון שתי המדינות?
“לממשלה יש קווי יסוד. ראש הממשלה חוזר ואומר שהוא עומד מאחורי נאום בר־אילן. אני סומך עליו מאוד. כרגע הוא השחקן הכי מתאים והכי מנוסה. זו גם האחריות שלו לנהל את יחסי החוץ ואת ההסכמים הביטחוניים והמדיניים. את הניהול אני משאיר לו”.
מה שאתה אומר למעשה הוא שש”ס לא תערים קשיים אם ראש הממשלה יוביל התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים.
“ש”ס תיתן לראש הממשלה את התמיכה ואת הכוח הפוליטי לעשות את מה שהוא צריך לעשות. אבל צריך להזהיר: זה לא זבנג וגמרנו. זה נושא מסובך. ראשי ממשלות ונשיאים של ארצות הברית הקדישו לו חודשים ארוכים”.
אתה לא מאמין ברעיון של דיל?
"טראמפ הוא איש עסקים. לאט־לאט הוא מבין מה קורה. הוא מדבר על המסגרת ועל הראייה האזרחית. השליחים שלו נכנסים לעומק העניין. אני מכבד אותו. לפני ביקורו ישבנו בקבינט, דנו שעות ארוכות וקיבלנו החלטות להקלות על הפלסטינים. היו ויכוחים והיו שהתנגדו, אבל קיבלנו החלטה לכבודו. אבל יש כאן שאלות כבדות כגון: מה יקרה אם חמאס ייבחר? האם עזה היא חלק מההסדר?”.
יש תהליך מאחורי הקלעים? מתבשל משהו?
“אני לא רוצה לדבר על מה שאני יודע. אין ספק שאנחנו באמצע תהליך של שיחות שמתקיימות כבר חודשים ארוכים, ואין ספק שעכשיו, לאחר ביקור הנשיא, התהליך הזה יואץ. אבל צריך הרבה חוכמה, תבונה וזהירות. וראש הממשלה הוא האיש המתאים לעשות זאת”.
ביטחון נטו
מתינותה של ש”ס בעניינים מדיניים אינה דבר חדש. ב־1979, שלוש שנים לפני הקמתה, כתב מנהיגה הרוחני הרב עובדיה יוסף פסק הלכה מפורט ומלא הנמקות, שבניגוד לעמדתו של הרב הצבאי הראשי דאז שלמה גורן, התיר להחזיר את סיני תמורת שלום עם מצרים. גולת הכותרת של כתב ההלכה, שניתן לראש הממשלה מנחם בגין, הייתה כי קדושת החיים ופיקוח נפש גוברים על קדושת האדמה.
“פסק ההלכה הזה הוא התשתית הרעיונית שעליה גדלנו והתחנכנו כולנו, כל בני הישיבות של שנות ה־70 וה־80", אומר דרעי. “זה לא רק אני, אלא גם הרב משה גפני והרב אברהם רביץ ז”ל. וצריך לזכור שהרב שך אף הרחיק לכת והתנגד לחוק ירושלים והגולן והיה נגד התיישבות ביהודה ושומרון. הוא לא הכיר בעמנואל”.
מדוע?
“כי לטענתו מדובר בשטחים שנכבשו, ואין להתגרות באומות העולם. כל הרבנים הגדולים חששו מאוד מפעולות שיגרמו לבידודה של ישראל. ההתחשבות באומות העולם וההבנה של חשיבות ההכרה הבינלאומית משותפות לרבים”.
ובכל זאת, ש”ס התנגדה לאוסלו ב’.
“לאוסלו א’ נתנו גיבוי. כל הבסיס של ההסכמים לשלום צריכים להיות כדי להציל חיים ולמנוע מלחמה. אבל לקראת אוסלו ב’ קיבלנו אינתיפאדה שנייה ופיגועים רצחניים. הרב עובדיה יוסף אמר: ‘אני שלום וכי אדבר המה למלחמה’. במצב הזה לא יכולנו להסכים כי זה כבר היה מסוכן”.
אז עניין החזקת השטחים מבחינתך הוא רק מטעמים ביטחוניים?
“ביטחון נטו. במצב הנוכחי אי אפשר לעזוב את יהודה ושומרון ואת בקעת הירדן. המנגנונים הפלסטיניים צריכים את צה”ל כדי לשמור על הסדר”.
הרב עובדיה יוסף לא היה נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון.
“הוא לא קרא לזה כיבוש. חברון ושכם וקבר רחל הם שלנו. אני באופן אישי מרגיש קשר למקומות הללו יותר מאשר לחלקים בתוך תחומי הקו הירוק. כל התרבות וההיסטוריה שלנו טבועות שם. מבחינה דתית־יהודית, אני מאמין שכל הארץ ניתנה לנו. כך על פי התורה שלנו, שהיא תורת אמת. אבל אני גם אדם מעשי”
.
באיזה מובן?
“יש מיליונים של פלסטינים ביהודה ושומרון. אני לא יכול לגרש אותם. אני צריך לתת להם אזרחות וזכויות. וזה לא באמת רציני לספח אותם כי אז לא תישאר מדינה יהודית. נוסף לכך, במצב הבינלאומי של היום אי אפשר להמשיך ולשלוט באמצעות שלטון צבאי או מינהלי על מיליוני אנשים בלי לתת להם שלטון עצמי”.
אז אתה בעד פינוי היישובים היהודיים?
“לא. אעשה הכל כדי שיהודים ימשיכו להתגורר ביהודה ושומרון ושייהנו מחופש דת. בשלום אמיתי אני מאמין שהדבר אפשרי. בכל מקרה, אני גם נגד כל תוכנית של חילופי שטחים”.
מה בנוגע לחלוקת ירושלים?
“ברור שהר הזיתים, העיר העתיקה וכל האזור שמסביב הם בלתי נפרדים. על זה ניאבק ולא נסכים בשום אופן לחלק. לגבי מה שקורה עם השכונות והכפרים המרוחקים שאין לנו קשר אליהם - אבל עולים לנו בכל חודש מיליונים מביטוח לאומי - על זה צריך לשבת ולדון. מכל מקום, ברור שירושלים לא יכולה לחזור לגודלה כפי שהייתה לפני 67’”.
אתה מדבר על ויתורים ופשרות, אך לא בטוח שהממשלה במצב כזה תוכל להישאר במתכונתה הנוכחית.
“אני מאמין שהממשלה הזאת תמלא את ימיה. יש לה עוד שנתיים”.
בבית היהודי יסכימו לתהליך מדיני שכולל פשרות טריטוריאליות?
“גם השרים נפתלי בנט ואיילת שקד שותפים להערכה שאין להם ממשלה טובה יותר. כל מערכת בחירות שלא תהיה לא תביא להם הישגים ותפקידים כמו שיש להם עכשיו. הם יודעים זאת, ויש להם אינטרס שהממשלה תישאר במתכונתה. אותו אינטרס יש לשרים משה כחלון ואביגדור ליברמן וגם ליהדות התורה”.
מה לגבי הסיכוי שהמחנה הציוני יצטרפו לממשלה?
“אני כל הזמן דוחף לכך. ממשלה רחבה היא חשובה, בייחוד כשיש אפשרות למהלך אזורי”.
סביר בעיניך שהמחנה הציוני יישבו עם הבית היהודי?
“כן. תהליך שלום לא יוציא את הבית היהודי. אנחנו לא הולכים מחר בבוקר לחתום על הסכם. ש”ס תיקח על עצמה לתווך בין מרכיבי הקואליציה”.
מה עם יאיר לפיד? אתה קורא גם לו להצטרף?
“אני לא מטיל וטו. יש לממשלה קווי יסוד. הוא מוזמן לחתום עליהם ולהיכנס לממשלה”.
אתה לא נוטר לו? הרי קשה לשכוח את המשפט שאמר לך ב־2015: “אתה עבריין מורשע, אני חושב שצריך לשקם אותך”.
“אני מוחל על כבודי ומסתכל על טובת העניין”.
ואם בבחירות הבאות הוא יוביל?
“לא אמליץ עליו בשום אופן בפני הנשיא. גם הבית היהודי לא ימליצו עליו. הברית של בנט איתו בזמנו הייתה טעות, ובנט מבין את זה. היום הוא בשותפות טובה עם החרדים”.
“תפקידנו הוא לא לבכות"
דרעי (58) נולד במקנס שבמרוקו. כשהיה בן 9 עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בבת ים. בבגרותו החל בעסקנות ציבורית. ב־1985 מונה למזכ"ל תנועת ש"ס, וב־1986 מונה למנכ"ל משרד הפנים, והוא בן 27 בלבד. לאחר הבחירות לכנסת ה־12 ב־1988, מונה לשר הפנים בממשלתו של יצחק שמיר. עם ניצחון מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין בבחירות ב־1992, הצטרפה ש"ס לממשלת ישראל ה־25, ודרעי המשיך לכהן כשר הפנים. ב־1999 הורשע בלקיחת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים, נידון למאסר של שלוש שנים והוטל עליו קלון. בסוף 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה־19, חזר להנהגת ש"ס, הוצב מטעמה במקום השני ונבחר לכנסת. במאי 2013 מונה שוב ליו"ר תנועת ש"ס. במרץ 2015 נבחר לכנסת ה־20.
אם נראה שללפיד השר לא לגמרי מחל, הרי שלשלי יחימוביץ’, שהתנגדה בזמנו לחזרתו למשרד הפנים בשל עברו הפלילי, הוא סלח גם סלח. בבחירות להסתדרות חברה סיעת ש”ס ליחימוביץ’ והודיעה על ריצה משותפת עם סיעת הבית החברתי, שבראשה היא עומדת. לנוכח הפסדה של יחימוביץ’ וניצחונו של יריבה אבי ניסנקורן, הפסידה סיעת ש”ס את תיק הרווחה בהסתדרות.
אתה לא מצטער שהימרת על הסוס הלא נכון?
"לא. בהתחלה היה לנו הסכם עם ניסנקורן, אבל הוא זלזל בנו. לא דיבר איתנו. היוזמה לשיתוף פעולה עם שלי באה מלמטה, מטעם העוזרים שלה ושל איתן כבל. יש לנו זהות מוחלטת בהרבה עמדות, ובעיקר בדאגה לאמהות החד־הוריות, עובדי הקבלן ועבודה בשבת”.
אבל עכשיו תשבו באופוזיציה, מה ייצא מזה?
“ראשית, הצלחנו לנער קצת את ההסתדרות. היה קרב. שנית, אנחנו נהיה אופוזיציה לוחמת וננצל את הזמן לבנות בית חברתי. אנחנו הולכים על ריצת מרתון כדי להגיע למסגרת חברתית רחבה. יחד עם שלי יצרנו פלטפורמה חשובה”.
מוזר שהסכמת לשתף פעולה עם יחימוביץ’, אבל להכנסתן של חברות כנסת חרדיות לרשימה של ש”ס אתה מתנגד.
“משרד הפנים מוביל בעניין הנשים. אני השר היחיד שהיו לו שתי מנכ”ליות”.
אני מדברת על נבחרות ציבור.
“מועצת חכמי התורה כתבה מכתב תמיכה בשלי יחימוביץ’. היא לא מנועה כי היא לא חלק מהמגזר. אבל המועצה קבעה שיש מניעה הלכתית לאישה להיות נציגת ציבור”.
נשים חרדיות עובדות היום בהייטק, מנהלות ארגונים גדולים. אז למה הן לא יכולות להיות גם חברות כנסת?
“זה נכון שנשים אצלנו בחברה נמצאות בתפקידים החשובים ביותר. אשתי יפה היא אישה מאוד פתוחה וחכמה ואחראית על חינוך של יותר מ־800 בנות (עומדת בראש עמותת “מפעלות שמחה" - ר”ע). אבל אישה שתשב בכנסת ובחברה פתוחה של נשים וגברים יחד - זה לא מקום לאישה חרדית להיות בו. אישה שמכבדת את עצמה ואת הבית שלה גם לא תלך לשם. זה לא החינוך שלה. אני לא מכיר אישה אחת מהמיינסטרים החרדי שבכלל מעוניינת להיות חברת כנסת”.
עדינה בר־שלום, בתו של מרן, הצהירה לאחרונה כי בבחירות הבאות תרוץ לכנסת.
“לא שמעתי ממנה שהיא רוצה להיות חברת כנסת. ומי את חושבת דוחף אותה ותומך בה? מי פתח לה את המכללה (המכללה החרדית בירושלים בייסודה ובניהולה - ר"ע)? עכשיו אנחנו נלחמים שלא יסגרו לה אותה. אנחנו נמצאים בעצה אחת עם הנשים שלנו, מייצגים אותן ופותחים להן את הדרך בשדה הציבורי. אבל כל דבר צריך שיהיה במסגרת שלו”.
השסע העדתי עדיין רלוונטי בעיניך?
“לצערי, אין כמעט נושא שהשסע העדתי לא עולה בו. משטרות הכסף ועד פרס ישראל, זהות השופטים בבית המשפט העליון, מרצים באקדמיה ואיוש של תפקידים בכירים”.
קמפיין הבחירות הבא של ש”ס גם יעסוק בזה?
“התפקיד שלנו הוא לא לבכות, אלא לצבור כוח ולשלב כמה שיותר מזרחים בעמדות מפתח. לעשות צדק חלוקתי. היכן שאני יכול אני ממנה מזרחים מוכשרים לתפקידים חשובים”.
מירי רגב השתלטה לכם על השיח העדתי? היא נחשבת היום כמי שנושאת את הדגל המזרחי.
“אני לא הדובר של מירי רגב, אבל אני כיום שר הפריפריה. אנחנו משקיעים כספים חדשים בנגב ובגליל ובאזורי פריפריה ועושים זאת בלי רעש”.
אתה חושב שהשרה רגב תורמת לקידום מזרחים?
“היא משתדלת לתת ביטוי נכון לתרבות המזרחית בטקסים ובאמירות כאלו ואחרות, ואני מברך אותה על כך. אבל העבודה האמיתית נבחנת בסופו של דבר במה משאירים, ואני עושה עבודה לעומק. אני הבאתי מאות מיליוני שקלים, כספים חדשים לפריפריה. מחר בבוקר היא לא תהיה שרת התרבות, והשאלה היא מה משאירים. אני עוזר להנהגות המקומיות, משלב אותן, דואג לסבסד קייטנות וצהרונים. זה תופס פחות כותרות”.
“לבער את המחלוקות"
בין הדברים ששר הפנים זוקף לזכותו, הוא מציין את הורדת מחירי התחבורה הציבורית והמים, העלאת שכר המינימום ל־30 שקל בשעה (בכמה פעימות), כניסה חינם לכל חופי הרחצה ברחבי הארץ, הנחות גדולות בקייטנות לכל ילדי הפריפריה והשכבות החלשות והגדלת קצבאות הילדים.
ב־1988 ביטלת את הצנזורה על מחזות ואת פקודת העיתונות. לא מוזר לך שבימים אלו שרת התרבות מנסה להחזיר אותה ומבקשת לבחון תכנים
הנתמכים על ידי המשרד?
“אני בחנתי בזמנו את העניין. הבנתי שרוב הקהל שצופה במחזות הוא קהל מבוגר. אז אני אחליט בשבילו מה לראות? ואם אני אפסול, אז בג”ץ יאשר, וסתם אנחנו יוצרים בלגן ותסבוכת. כנ”ל לגבי פתיחה של עיתון. אם יש הסתה - שבית המשפט יפעיל את סמכותו”.
בתחום אחד ספג דרעי ביקורת מבג”ץ על גרירת רגליים. במשך זמן רב הוא נמנע מלאשר במלואו או בחלקו את חוק העזר העירוני המתיר פתיחת מרכולים בימי מנוחה, עד שבית המשפט העליון קבע שיש לאשרו. “בג”ץ לא הוציא את הערמונים מהאש, אלא הצית מדורה”, טוען דרעי כעת. “אני התחלתי לטפל בעניין. ערכתי שימועים, ותוך כדי בית המשפט נתן החלטה. אני עומד על כך שיהיה דיון נוסף בעליון”.
אם ההחלטה תישאר בעינה, אתה שוקל לחוקק חוק שיסגור את המסחר בשבת?
“תהיה חקיקה חדשה. אני לא חושב שאפשר לכפות אורח חיים, ולכן אני לא נלחם נגד מקומות בילוי. אבל על איסור מסחר בשבת אלחם כי יש לכך השלכות חברתיות. זה הורס את בעלי המכולות הקטנות ומפתח כאן עם של עבדים שנאלצים לוותר על יום מנוחה בשביל עוד כמה פרוטות”.
תחום נוסף שנראה שסובל מחוסר טיפול קשור באלימות ברחוב החרדי נגד חיילים חרדים. אתה לא חושש מהכיוון שאליו זה הולך?
“אין יום שעובר בלי שאני מגנה את הדבר. אני קורא למשטרה לנקוט את כל הצעדים הנחוצים כדי למגר את תופעת האלימות נגד החיילים החרדים. הגינוי שלי מבטא את עמדת גדולי התורה”.
עד כמה ההתנגדות לגיוס לצה”ל היא רחבה במגזר החרדי?
“המתנגדים הם השוליים שבשוליים, והתקשורת מלבה את העניין. לא מדובר בהתארגנויות, אלא בבודדים. מספר החיילים החרדים רק עולה ממחזור אחד לשני. הרב עובדיה יוסף הכניס בסידור התפילה ברכה מיוחדת לחיילי ישראל. גם הרב שך היה מזהיר שלא לתת דחייה משירות צבאי למי שלא מסוגל לקבל על עצמו את המעמד הקשה של בן תורה ובאמת מקדיש את כל חייו ללימוד תורה”.
אחת ההחלטות המהותיות שצריך השר דרעי לקבל בימים אלו קשורה לגורלה של העיר בת ים. זה שנים שהעיר, שסובלת ממחסור באזורי תעשייה ומסחר ומגירעונות כבדים, נתמכת על ידי משרד האוצר. עיריית בת ים מנהלת כבר כמה שנים מאבק משפטי על חלוקת שטחים והכנסות בינה לבין הרשויות הסמוכות לה. בית המשפט ביקש את עמדתו של השר ולצורך כך מינה ב־2014 שר הפנים הקודם גדעון סער ועדה בראשותו של ראש עיריית אשקלון בני וקנין. על הפרק עומדות כמה חלופות. מכיוון שהבחירות המוניציפליות הבאות ייערכו באוקטובר 2018, החלטתו של דרעי צריכה להתקבל בקרוב. “שמעתי את עמדותיהם של ראשי הרשויות המעורבים”, הוא מספר. “טרם החלטתי מהי החלופה הטובה ביותר. איחודה של בת ים עם תל אביב יחייב את המדינה להעביר לעיריית תל אביב שני מיליארד שקלים. מצד שני, תושבי בת ים לא רוצים להיות החצר האחורית של תל אביב. הם מעדיפים איחוד עם חולון וראשון לציון”.
לאן אתה נוטה?
“בגדול אני בעד מהלך של איחוד רשויות. יש הרבה תוכניות על הפרק כגון עיר הקריות, איחוד בין רמלה ולוד, רמת גן וגבעתיים, רעננה וכפר סבא. המהלך של בת ים יהווה תקדים לאיחוד רשויות נוספות”.
תמונותיו של הרב עובדיה מעטרות את הלשכה שלך. מתי הוא הכי חסר לך?
“מלבד עצות חכמות הוא כל הזמן היה נותן לי גב. עם כל גדולתו בתורה הוא הוא היה מעורה בכל דבר בחיים הפוליטיים. ידע לקבל החלטות. היום אני חשוף, לבד. יש לנו מועצת חכמים, אבל זה סוג אחר של הנהגה. אני הייתי בן בית אצל הרב עובדיה”.
מותו של הרב עובדיה יוסף, שהלך כזכור לעולמו באוקטובר 2013, ופרסום קלטת “יום הדין” שהודלפה, שבה מתועד הרב כשהוא מתבטא נגד דרעי, פגעו אנושות במפלגה. כיום היא אוחזת בשבעה מנדטים, והסקרים לא מנבאים שינוי חיובי. “הקלטת הייתה ערוכה ומגמתית, אבל ברור שפרסומה וההשמצות של אלי ישי הובילו להיחלשותנו בבחירות”, מגיב דרעי כעת. “מתנה מהקב”ה, וגם הרב עזר מלמעלה. ברוך השם יש לנו תפקידים בממשלה כאילו אנחנו 11 מנדטים ולא שבעה”.
האם יש לך מסר מיוחד לחג השבועות?
“בכל הזדמנות אני דורש ואומר שלקראת מתן תורה יש הכנות. התנאי של הקב”ה לתת לנו תורה הוא שעם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד. קודם כל מצוות שבין אדם לחברו. בין פסח לשבועות אנחנו מקבלים תזכורת על מותם של תלמידי רבי עקיבא משום שלא נהגו כבוד זה בזה, ומאז אנחנו בתקופה זו נוהגים במנהגי אבלות. ההכנה למתן תורה היא לבער את המחלוקות בינינו”.