נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הגיע היום (חמישי), ביחד עם עוד מאות אנשים לטקס האזכרה לכבודו של נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, במלאת שנה לפטירתו. ריבלין, שלמרות שהיה בצד השני של המפה הפוליטית, תמיד העריך ודיבר בשבחו של פרס, המשיך וסיפר על היכרותם, ועל המורשת שלו לאיחוד העם, אשר שזורה בדרכו שלו. גם חמי פרס בנו של שמעון פרס ז"ל וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, נשאו דברים באירוע.

"עוד לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה", פתח ריבלין והוסיף: "עלינו לפעול בנחישות לצמצום הפערים החברתיים ולשיתוף כלל אזרחי ישראל בזכות ובאחריות להיות חלק מהבית הזה, הבית של כולנו. הותרת לנו עוד הרבה לעשות, אבל הדרך שסללת, החלום שטווית ויותר מכל, השאיפה הנחישות והאמונה שלך יהיו עם העם הזה לדורי דורות ואתה תמשיך להיות מליץ יושר על כולנו, על כל עם ישראל"



"שמעון יקירי, שנה חלפה וחסרונך וכובד האחריות וההבנה כי אתה כבר לא תוכל לצאת אל העולם ולהגן על אהבתך הגדולה, מדינת ישראל, מכים בנו שוב ושוב," פתח הנשיא את דבריו והמשיך: "שנה חלפה מאז עמדנו כאן, ברגע ישראלי נדיר והבטחנו לזכור. לזכור את האחריות הכבדה המוטלת עלינו לשמור על ביטחון ישראל. לזכור את מה שלימדת אותנו, שהעולם, גם זה שסביבנו, יכול להיות ידיד ולא רק טורף. לזכור כי ביטחון ושלום הם שני הצדדים של אותה המטבע ממש."

"מעולם לא נפרדת מאמונתך הנועזת ומהאמונה בהעזה, שני צירופי מילים בהם הספדת את מורך ורבך דוד בן גוריון," אמר הנשיא והמשיך: "מילים שהיטיבו לתאר אותך לא פחות מאשר אותו, את דרך עשייתך, את הלהט המופלא בעיניך, את הידיעה הברורה והבוטחת שלך בכך שההיסטוריה נרשמת על ידי מי שיודעים לדמיין אופק גם בתוך חדר סגור."

"שמעון יקר, משימת הקודש אותה הטיל עליך סבך הרב צבי יהודה מלצר, זכר צדיק לברכה, כשאמר 'תהיה יהודי', הפכה עבורך לאתגר חלוצי וציוני, לשאיפה לאומית. חייך הבוגרים הוקדשו למדינת ישראל, למען העם היהודי, בישראל ובתפוצות, עליו ביקשת לשמור," הוסיף הנשיא ואמר: "העם היהודי שראית לך חובה קדושה לעשות הכול לטובת שיקומו ושגשוגו. היית מנהיג מרחיק ראות. כבר מרגע הקמת מדינת ישראל הבנת בחושיך החדים כי עלינו להיות מוכנים לנורא מכל".

"בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם גלי עליה שהכפילו את אוכלוסייתה, נאבקת בכלכלה מקרטעת ובשנות צנע, אתה כבר חזית את הנולד. אין ישראלי שלא חב לך על תרומתך לביטחון הלאומי ומעל לכל על הקמת קריית המחקר בדימונה, הקריה הנושאת את שמך ומעולם לא זכית באור מן ההפקר. על כל תפקיד, על כל משרה היה עליך להיאבק."

הנשיא המשיך ואמר כי: "היו רגעים רבים, רבים מידי, שבהם לא קל היה להיות שמעון פרס, אבל אתה תמיד האמנת בעצמך, בשליחות שלך, במשימה המוטלת עליך. תודה לך שמעון. תודה על מה שהיית, תודה על מה שעשית, תודה על שחלמת, תודה על שיזמת. ותדע, חביבי, די עצוב לנו בלעדיך, ולא רק לנו, בעולם כולו רבים הם הזוכרים אותך וחסרים וכואבים עד מאוד."

בסיום דבריו אמר הנשיא: "עוד לא הגענו, שמעון, אל המנוחה ואל הנחלה, חלום השלום שרקמת עוד רחוק. עלינו לפעול בנחישות לצמצום הפערים החברתיים ולשיתוף כלל אזרחי ישראל בזכות ובאחריות להיות חלק מהבית הזה, הבית של כולנו. הותרת לנו עוד הרבה לעשות, אבל הדרך שסללת, החלום שטווית ויותר מכל, השאיפה הנחישות והאמונה שלך יהיו עם העם הזה לדורי דורות ואתה תמשיך להיות מליץ יושר על כולנו, על כל עם ישראל. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, יהיה זכרך ברוך."

בנו של פרס אמר במהלך הטקס: "אבא שלי נאבק כל חייו על הדרך מתוך אהבה עצומה למדינת ישראל. כשהוא נלחם להקים את הכור הוא נלחם נגד הרים ושדים והפך את הבלתי אפשרי לאפשרי. נדרש אומץ לחלום ונדרש אומץ עוד הרבה יותר גדול להגשים את החלום ולראות את המציאות כפי שהיא. את חלומו הגדול - השלום, אבא שלי לא זכה לראות. אבא שלי ידע שמתוך השלום לא נידרש לימי זכרון. אני מבקש היום להסתכל אל העתיד - בספרו של אבי הוא מסביר כי הקרב על השלום דורש אומץ גדול יותר מהקרב על המלחמה. אני מבקש בשם קולו של אבי, לא להפסיק לחלום ולהעז כי זה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למדינה האהובה שלנו."