ישראל וקוריאה הצפונית ניהלו ביניהן משא ומתן חשאי בשנת 1993, אך המגעים הופסקו בלחץ הממשל בארה"ב בהוראת ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל. כך שחזרו אתמול מנכ"ל משרד החוץ לשעבר איתן בנצור והשגריר לשעבר אבי סיטון, שהשתתפו במגעים הסודיים.

בנצור נזכר באותם מגעים בשיחה עם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. לדבריו מדובר ב"פספוס היסטורי", כהגדרתו, לכינון יחסים בין קוריאה הצפונית של קים ג'ונג־איל, אבי השליט הנוכחי, ובין ישראל. המגעים עם קוריאה הצפונית נוצרו באמצעות אנשי עסקים בניו יורק שהיו בקשרים עם שותפים דרום־קוריאנים, שניהלו עסקים גם בצפון המדינה. "אותם אנשי עסקים חזרו מהביקור בצפון ותיארו את המצב שם בתור תמונה עגומה ביותר, על רקע גסיסתו של הרודן קים ג'ונג־איל, מה שגרם לחשש גדול במדינה מפני התפרקות כללית".



אנשי העסקים סברו, לדבריו של בנצור, כי זו הזדמנות פז לשנות סדרי עולם במדינה הסגורה. גם שמעון פרס ז"ל, שר החוץ באותה עת, סבר כך ואישר את תחילת המגעים עם הצפון־קוריאנים. וכך, לאחר זמן מה, הבשילו התנאים לביקור מטעם ישראל במדינה המבודדת. משלחת ישראלית בראשותו של בנצור עם אנשי עסקים וגיאולוגים הגיעה לקוריאה הצפונית והתקבלה על ידי הדרג הרם ביותר במדינה המבודדת. הבקשה הראשונה שלהם הייתה לגייס השקעות עבור מכרה זהב שהופצץ בזמן מלחמת קוריאה.

לדבריו, בשלב מסוים בשיחות הסכימו הצפון־קוריאנים כי יהיה פיקוח ישראלי בנמלי המוצא של מדינתם, ולשורה של צעדים שנועדו להרגיע את הישראלים. על הפרק אף עמד ביקור אפשרי של פרס במדינה, אולם בשלב מסוים, כך טוען בנצור, החל הממשל האמריקאי בתמיכת גורמי ממשל ישראליים לאותת כי יש אי־שביעות רצון מהמהלכים המתהווים.

השגריר לשעבר אבי סיטון אמר: "המגעים הופסקו ולא הבשילו כי ראש הממשלה דאז יצחק רבין אמר שהוא לא רוצה להתעסק עם השיגיונות של אנשי משרד החוץ".