הסערה  הפוליטית בדרך: נדחתה בשבועיים ההצבעה שהייתה אמורה להגיע הבוקר (ראשון) לאישור הממשלה, על הצעת מחליטים למינוי משנים למנכ"לי המשרדים, מה שכבר זכה לכינוי "חוק הג'ובים" מפי מתנגדיו. הצעת המחליטים "שיפור הליכי האיוש של משרות בכירות בשירות המדינה", שתובא לממשלה היא פרי עבודתם של שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין והיא במידה מסוימת המשך להצהרת נתניהו לאחר הניצחון בבחירות כי ממשלתו תוביל מהלך לשינוי שיטת השלטון.



שרת המשפטים איילת שקד הגיבה על דחיית ההצבעה בשבועיים ואמרה: "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. יש שרים שמדברים ויש שרים שעושים. היום הממשלה פספסה הזדמנות להתחיל את השינוי שיחזיר את המשילות לנבחרי הציבור. אפשר להמשיך לדבר על משילות עוד שנים רבות, השר יריב לוין ואני הבאנו הצעה מעשית בפעם הראשונה. אני מקווה שבעוד שבועיים הממשלה תאשר את ההצעה".


על פי ההצעה, למשרדי ממשלה בעלי מעל 150 עובדים ימונה משנה למנכ"ל שהליך בחירתו לא יהיה במכרז כמו שקורה היום והתפקיד יהיה "משרת אמון" של המנכ"ל שהוא "משרת אמון" של השר הממונה .מדובר על כ-13 משרדי ממשלה. 

ח"כ מיקי רוזנטל צייץ היום על החוק ותקף: "חבורה מושחתת (שחלקה חשוד בפלילים ונמצא בחקירות)  עומדת לאשר היום בישיבת ממשלה חוק ג׳ובים. ימנו את מקורביהם לסמנכ״לים על חשבונכם. ואתם שתקתם!". 

 

סערה פוליטית בדרך. לוין ונתניהו. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
סערה פוליטית בדרך. לוין ונתניהו. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

עד כה, נבחרו המשנים למנכ"ל על ידי מכרז וועדת איתור שמנתה חמישה חברים. על פי ההצעה ועדת האיתור תרד ל-3 חברים בלבד והרכבה צפוי להעניק כוח למנכ"ל. בוועדת האיתור יישבו: מנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה ומומחה נוסף שיובא על ידי המנכ"ל בהסכמת הנציב. כך שבפועל למנכ"ל יהיה כוח עודף. 

בנוסף, במקרה בו שני מועמדים מגיעים לקו הגמר ופער הניקוד ביניהם קטן, יוכל השר לבחור את המועמד העדיף עליו מבלי צורך לנמק. המטרה בסופו של דבר היא ליצור כוח משמעותי במשרדי הממשלה הכולל את השר הממונה, המנכ"ל והמשנה למנכ"ל ובכך ליישם את מדיניות השר. הביקורת מצד שרי הממשלה מימין היא כי מכיוון שהרכב כוח האדם במשרדים אינו משתנה לאחר שממונה שר חדש פרט למנכ"ל מתקשה השר ליישם את מדיניותו כהלכה. לכן, תוספת של משנה למנכ"ל שהוא איש אמונו של השר תוכל להקל את יישום מדיניות זו. 
 "רומס את אופק הקידום של אנשי מקצוע מצוינים" 

 
הצעה זו זוכה לביקורות רבות בעיקר מכיוון שהיא מעניקה כוח פוליטי נוסף לשרים, כוח שעלול לגבור על החלטות ענייניות. היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, הצביעה בחוות הדעת לממשלה על מספר סוגיות בעייתיות בהצעה אך בסופו של דבר אמרה כי אין מניעה מלקדמה. 
 
על העובדה כי המינוי למשנה למנכ"ל יאויש ללא מכרז כתבה "מדובר בהרחבה בעייתית של מספר המשרות הפטורות ממכרז, ויצירת תקדים בעייתי להפטרתן מחובת המכרז של משרות מקצועיות בכירות בשירות המדינה, והפיכתן למשרות אמון. במקרה זה, עולה השאלה אם אכן יש הצדקה בשימוש בהיקף כה נרחב בסמכות הממשלה לפטור ממכרז, ואף נטען כי החלטה כזו תתקשה לעמוד בפני ביקורת שיפוטית"
עו"ד רקובר הוסיפה כי התקדים עלול להוביל לפוליטיזציה. "המעבר למינוי של משנים למנכ"ל כמשרות אמון רומס את אופק הקידום של אנשי מקצוע מצוינים המקדישים את חייהם לשירות המדינה והראויים לקידום. אין מדובר בטענה משפטית, אלא בשיקול שאותו יש לשקול במכלול השיקולים הכללי. כמו כן, ההסתדרות עלולה לנקוט צעדים ארגוניים בעקבות יישום ההצעה, ולכך יכולות להיות השלכות משמעותיות".

רקובר גם מציינת כי השינוי כעת באופן מינוי המשנים למנכ"ל יכול לפגוע במי שעובדים עשרות שנים במשרדי הממשלה וקיוו ביום מן הימים להתמנות לתפקיד. המעבר למינוי של משנים למנכ"ל כמשרות אמון רומס את אופק הקידום של אנשי מקצוע מצוינים המקדישים את חייהם לשירות המדינה והראויים לקידום. אין מדובר בטענה משפטית, אלא בשיקול שאותו יש לשקול במכלול השיקולים הכללי".
בסופו של דבר, מדגישה עו"ד רקובר כי מדובר במספר מינויים קטן באופן יחסי לשירות המדינה, מה שיכול להקטין את הביקורת מצד מבקר המדינה, ובכל מקרה משרת המשנה תהיה בכפוף למשרת המנכ"ל שהיא כבר משרת אמון.