נדחתה בשבועיים הבאתו של חוק הג'ובים לאישור הממשלה

שרת המשפטים איילת שקד הגיבה על דחיית ההצבעה בשבועיים ואמרה: "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. יש שרים שמדברים ויש שרים שעושים. היום הממשלה פספסה הזדמנות להתחיל את השינוי שיחזיר את המשילות לנבחרי הציבור. אפשר להמשיך לדבר על משילות עוד שנים רבות, השר יריב לוין ואני הבאנו הצעה מעשית בפעם הראשונה. אני מקווה שבעוד שבועיים הממשלה תאשר את ההצעה".

עד כה, נבחרו המשנים למנכ"ל על ידי מכרז וועדת איתור שמנתה חמישה חברים. על פי ההצעה ועדת האיתור תרד ל-3 חברים בלבד והרכבה צפוי להעניק כוח למנכ"ל. בוועדת האיתור יישבו: מנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה ומומחה נוסף שיובא על ידי המנכ"ל בהסכמת הנציב. כך שבפועל למנכ"ל יהיה כוח עודף.

בנוסף, במקרה בו שני מועמדים מגיעים לקו הגמר ופער הניקוד ביניהם קטן, יוכל השר לבחור את המועמד העדיף עליו מבלי צורך לנמק. המטרה בסופו של דבר היא ליצור כוח משמעותי במשרדי הממשלה הכולל את השר הממונה, המנכ"ל והמשנה למנכ"ל ובכך ליישם את מדיניות השר. הביקורת מצד שרי הממשלה מימין היא כי מכיוון שהרכב כוח האדם במשרדים אינו משתנה לאחר שממונה שר חדש פרט למנכ"ל מתקשה השר ליישם את מדיניותו כהלכה. לכן, תוספת של משנה למנכ"ל שהוא איש אמונו של השר תוכל להקל את יישום מדיניות זו.

על העובדה כי המינוי למשנה למנכ"ל יאויש ללא מכרז כתבה "מדובר בהרחבה בעייתית של מספר המשרות הפטורות ממכרז, ויצירת תקדים בעייתי להפטרתן מחובת המכרז של משרות מקצועיות בכירות בשירות המדינה, והפיכתן למשרות אמון. במקרה זה, עולה השאלה אם אכן יש הצדקה בשימוש בהיקף כה נרחב בסמכות הממשלה לפטור ממכרז, ואף נטען כי החלטה כזו תתקשה לעמוד בפני ביקורת שיפוטית"

עו"ד רקובר הוסיפה כי התקדים עלול להוביל לפוליטיזציה. "המעבר למינוי של משנים למנכ"ל כמשרות אמון רומס את אופק הקידום של אנשי מקצוע מצוינים המקדישים את חייהם לשירות המדינה והראויים לקידום. אין מדובר בטענה משפטית, אלא בשיקול שאותו יש לשקול במכלול השיקולים הכללי. כמו כן, ההסתדרות עלולה לנקוט צעדים ארגוניים בעקבות יישום ההצעה, ולכך יכולות להיות השלכות משמעותיות".

בסופו של דבר, מדגישה עו"ד רקובר כי מדובר במספר מינויים קטן באופן יחסי לשירות המדינה, מה שיכול להקטין את הביקורת מצד מבקר המדינה, ובכל מקרה משרת המשנה תהיה בכפוף למשרת המנכ"ל שהיא כבר משרת אמון.