על הרעיון המוצע בחוק הקובע שלא ניתן לחקור ראש ממשלה במהלך כהונתו, אמר חזן כי "אני הראשון שחשבתי להגביל את הכהונה של ראש הממשלה, אבל צריך לשנות את שיטת הממשל בישראל".
חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי) הביע גם הוא את התנגדותו לחוק המדובר: "אני מתנגד לחסינות ראש ממשלה בפני עבריינות. מאידך, אני גם מתנגד לעקיפת הדמוקרטיה על ידי הפניה לבג"ץ או לחקירות המשטרה להדחת ראש ממשלה על כל בקבוק כזה או אחר. בסוגיה זו צריך לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ ואת זכות התלונה במשטרה לנפגעים בלבד או למי שמייצגם, דבר זה יצמצם את חקירות השווא והרעשים הפוגעים בעבודת ראש הממשלה".
השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר בראיון בג"צ כי הוא לא מבין את המהומה שנוצרה בעקבות הצעת החוק. "אני מתקומם נגד עצם הצגת 'החוק הצרפתי' כנוראי וכמחבל בדמוקרטיה", טען אלקין, "כשהוא הוצע בתקופת אולמרט לא יצאו נגדו".
מוקדם יותר היום, פרקליט המדינה שי ניצן, טען כי החוק הצרפתי, יפגע במדינה, בכבודה ובמעמדה. בנוסף, טוען ניצן, זה רק יגביר את ערעור אמון הציבור במנהיג. את הדברים כתב פרקליט המדינה בטור מיוחד לפרויקט "929", בו התייחס לפסוק כ"ה בפרק ב' בספר משלי, בו נאמר כי "כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר".
בתוך כך, על פי דיווח בגלי צה"ל, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מביע גם הוא את מורת רוחו מהחוק המדובר. "התוצאה שאליה מובילה הצעת החוק קשה ביותר ואין לקבלה. הסדר כזה שאין בו גמישות ואיזון פוגע קשות באינטרס של שלטון החוק, אמון הציבור והשוויון בפני החוק, ועל כן מדובר בהסדר קשה שאין לאמצו", כתב מנדלבליט בחוות דעת שהגיש.
התרעות פיקוד העורף