במפלגת העבודה מתקשים לעמוד בקצב המסחרר שבו משחרר יו"ר המפלגה הטרי אבי גבאי אמירות המעוררת מחלוקת, סערת רוחות ובעיקר קובעות סדר יום. לאחר שנפנף מעליו באלגנטיות את ח"כ זוהיר בהלול, הודיע כי בהסדר שלום אין מקום לפנות התנחלויות, התחייב כי לא ישב בממשלה עם הרשימה המשותפת, אך גם לא עם בנימין נתניהו, ואמר כי הוא לא מאמין שיהודי לא יכול באמת שלא להאמין באלוהים - באה שלשום ההצהרה החדשה, שלפיה "בשמאל שכחו מה זה להיות יהודים", ועוררה ויכוח במפלגה.

"אנחנו יהודים. חיים במדינה יהודית", אמר שלשום כזכור גבאי בתשובה לשאלה שהפנתה אליו סטודנטית במסגרת כנס באוניברסיטת בן־גוריון. "אחת הבעיות של חברי מפלגת העבודה זה שהיא התרחקה מזה. נתניהו אמר ב־1999 לרב כדורי שהשמאל שכח מה זה להיות יהודי והטלוויזיה קלטה את זה. את יודעת מה השמאל עשה כתגובה לזה? שכח מה זה להיות יהודי". באותה נשימה גבאי הוסיף: "אנחנו יהודים. ואנחנו כן צריכים לדבר על הערכים היהודיים שלנו. הם הבסיס לכל הדור שקם אחר כך".



המהומה התקשורתית והמפלגתית התעוררה לא רק בשל תוכן הדברים, אלא גם בשל השימוש שעשה גבאי באמירה המפורסמת ההיא שכאמור נתניהו לחש בשעתו על אוזנו של הרב כדורי ז"ל ונתפסה מאז כהתבטאות מסיתה ומפלגת. היו במפלגה מי שהזדעזעו לנוכח הדברים. כך למשל, ח"כ מיקי רוזנטל מיהר לצייץ בטוויטר: "אני שמאלני, אני יהודי, ואין לי בעיית זיכרון". פעיל בכיר בשורות העבודה התבדח ואמר: "אבי גבאי מחפש שם חדש למפלגה. לאור הצהרותיו האחרונות, יש לי שם מצוין בשבילו: הליכודניקים החדשים".

מקור המשפט. נתניהו והרב כדורי, צילום: יעקב סער, לע"מ

אבל למרות ההסתייגויות, קשה היה למצוא מישהו מבין חברי הכנסת או הפעילים הבולטים במפלגה שיהיה מוכן למתוח ביקורת פומבית על יו"ר המפלגה. לכל היותר נמצאו אנשים שמוכנים היו לומר לציטוט שהניסוח שבו השתמש גבאי לא היה מוצלח. כמה מחברי המפלגה, המודאגים מהכיוון שאליו עלולה המפלגה ללכת בדרכה לקושש עוד קולות, טלפנו לגבאי וביקשו לשמוע מפיו למה התכוון. אחד מהם היה מי שמסומן כאופוזיציה הפנימית העיקרית לגבאי, ח"כ עמיר פרץ, שלא הסתיר את חילוקי הדעות ביניהם.

"אני חלוק עליו בעמדה לגבי מה הוא שמאל ומהי יהדות, אני חלוק עליו לגבי ההיתכנות של תהליך מדיני ללא פינוי התנחלויות מחוץ לגושים, ואלה עניינים שצריכים לחדד לקראת הבחירות", אמר ח"כ פרץ בראיון לגלי צה"ל. "אני איש שמאל ואני יהודי, שמאמין בדו־קיום ובתהליך מדיני. אני לוקח את המסורת שלי מבית אבא ואמא. אני לוקח אותם איתי לכל מקום, הילדים שלי מגיעים איתי לבית הכנסת וצמים בימי הכיפורים, כולנו מקיימים קידוש בשבת, ואני איני מוצא שום סתירה בין הערכים של להיות איש שמאל לבין להיות יהודי. בדיוק להפך:" הערכים הללו משלימים בתפיסת העולם הכוללת שלי. איני מקבל את הניתוח שלפיו השמאל נבהל מדבריו של נתניהו ב־99'. לגבאי יש את הניתוחים של מי שראה את הדברים מבחוץ, ואילו אנחנו רואים אותם מתוך המחנה, ויש מקום לדיון עמוק בעניין".

דבריו של גבאי הקפיצו גם את ח"כ עמר בר־לב, שגם הוא התקשר לגבאי כדי לנסות להבין את פשר דבריו וקיבל לדבריו הסבר שהניח את דעתו. "בתור בן אדם שעשרות שנים סיכן את חייו למען מדינת הלאום של העם היהודי, בעיניי אין הוכחה ליהדות יותר מזה", אומר ח"כ בר־לב ל"מעריב המגזין". "אבל אני לא חושב שזה מדד, כמו שכמות הפעמים בשנה שבה אתה הולך לבית כנסת בשנה היא לא מדד. יהדות היא עניין של זהות, של תחושה פנימית, ואף אחד לא יכול לומר עלי שאני יותר או פחות יהודי ממישהו אחר. יש משהו יותר יהודי, ציוני, מאשר מישהו שמוכן לסכן את חייו כדי שמדינת ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי? רק בגלל זה אנו כאן ורק בגלל זה אנו נלחמים".

מה גבאי אמר לך בשיחתכם?
"הכוונה שלו הייתה שהניסיון של גורמים מסוימים בציבור לעשות הפרדה בין ליברליזם לבין יהדות ולומר שהשמאל הוא ליברלי ולא יהודי - זאת תפיסה שגויה, ואין סתירה בין הדברים. להפך. היהדות הקנתה את הערכים ההומניים, החברתיים, העזרה ההדדית לאנושות, ולכן אין סתירה בין זה לבין ליברליזם או סוציאל־דמוקרטיה. יכולת ההכלה של היהדות - גם של שונים וזרים וגרים - היא אחד המאפיינים שלנו".

"תפישה שגוייה". עמר בר לב. צילום: אריאל בשור

"שינוי מרענן"

ח"כ איתן ברושי, נציג הקיבוצים במפלגה, הוא חילוני מוצהר שרחוק מהדת כרחוק מזרח ממערב. "אנו לא בעד קיצוניות, אך לא בעד שלילת ערכים, בטח לא של הדת", הוא אומר. "איש באמונתו יחיה. צריך לדאוג שלא נוביל קו אנטי־דתי כמו שלא נהיה שותפים לכפייה דתית. לכן אני נותן ליו"ר המפלגה גיבוי".

שמעתי שיש במפלגה מי שאומר שכדי לחזור לשלטון הוא מוכן לחבוש שטריימל. גם אתה מוכן לחבוש שטריימל כדי להשיג את המטרה?
"אני לא חושב שזה מה שגבאי הציע. אנו מפלגה רחבה ופתוחה. היה בנו תמיד מרכיב גדול של ציבור מאמין ודתי. כמי שבא מההתיישבות, אני חושב שאנחנו בהתיישבות יותר דתיים מכולם, כי אנו עסוקים במצוות יישוב הארץ. גבאי דיבר בהקשר של פתיחת השורות לציבורים רחבים שלא תמכו בנו בבחירות האחרונות. אני לא רואה סתירה".

גם ח"כ מיכל בירן שותפה לעמדותיו של ח"כ ברושי. "לאף אחד אין ספק שהרצוג היה יותר קרוב ליהדות מנתניהו, אבל בעולם הדימויים נתפס שכאילו נתניהו היה הרבה יותר קרוב. תוסיף לזה את המרחב הציבורי: נתניהו כל הזמן מדבר על הזיקה ליהדות, והתוצאה היא שהוא שוב ושוב נכנע למפלגות החרדיות. לעומת זאת, גבאי במרחב האישי שלו יהיה הרבה יותר קרוב ליהדות מנתניהו, אבל במרחב הציבורי יאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו. היהדות של גבאי היא יהדות שכ־80% מהציבור היהודי מתחבר אליה. חשוב להם הקשר, הזיקה. זה לא אומר שלא ילכו לכדורגל בשבת, אבל הזיקה חשובה להם".

אפשר לדבר על הדתה במפלגת העבודה?
"ממש לא. אבי גבאי מביא שינוי מרענן. בפעם הבאה, כשנתניהו ינסה לעשות בבחירות את הטריק הזה של 'אנחנו לא יהודים', נראה אותו מול גבאי".

"גבאי מביא שינוי מרענן". מיכל בירן, צילום: יח"צ

"כשמקשיבים לדברים, יש בהם היגיון וטעם", אומר יריב אופנהיימר, חבר מפלגת העבודה ולשעבר מזכ"ל שלום עכשיו. "גבאי לא דיבר על חזרה בתשובה, אלא על להזדהות ולהרגיש חלק מהעם היהודי ולא להתנתק מהמקום הזה. לדעתי זה משהו שחסר למפלגת העבודה בעיקר מבחינה תדמיתית. הטעות שעשה היא שהוא נתלה באמירה האומללה של נתניהו, כאילו נתן לה לגיטימציה והוריד ראש בפניה. אבל זו שגיאה טקטית. מבחינה אסטרטגית, הוא מנסה לגרום לכך שמחנה שנמצא משמאל לנתניהו לא ייחשב כאליטה חילונית מנותקת".

את מי בעצם גבאי מנסה לקרב?
"אנשים שמסכימים עם האידיאולוגיה שלנו, אך לא מצליחים להתחבר למיתוג של המפלגה שהוא מנוכר לחלק גדול מהציבור – מזרחים, שומרי מסורת, אנשים שמחוברים יותר לערכים יהודיים מאשר לערכים אוניברסליים. חלק גדול מהציבור הישראלי נמצא שם ויכול להזדהות עם הערכים של מפלגת העבודה".

נראה שגם הסערה הנוכחית תחלוף בלי רעידת אדמה במפלגה. עד מתי להערכתך גבאי יזכה לשקט תעשייתי?
"להערכתי, הוא זוכה לקרדיט גדול. אני אישית לא אוהב את ההיתלות שלו במשפט ההסתה שאמר בשעתו נתניהו לרב כדורי. זו שגיאה חמורה בעיניי. אני חושב שהיו צריכים להגיד את הדברים אחרת. אבל לדעתי כל עוד הוא יהיה רלוונטי בסקרים וכל עוד לא יחתוך למקומות אידיאולוגיים בלתי נסבלים, הוא יקבל אשראי וגיבוי במפלגה".

"השמאל האמיתי"

מי שנכחה שלשום במפגש עם גבאי באוניברסיטת בן־גוריון הייתה דינה דיין, פעילת מפלגת העבודה שהתמודדה בפריימריז האחרונים על ראשות המפלגה.

האם גבאי אכן אימץ את הנרטיב של נתניהו לגבי השמאל, כפי שטוענים?
"בדיוק להפך. אבי גבאי הופך את המגמה של נתניהו, שבשני העשורים האחרונים הצליח לגרום לכך שהמילה 'שמאלני' הפכה לקללה. אני נכחתי שם. הוא אמר שאנחנו אנשי השמאל, ורבים בציבור קנו את השקר של נתניהו. שמאל זה בעצם התגלמות של כל הערכים הכי יהודיים שיש: ערבות הדדית, דאגה לחלש, לנכה, קבלת האחר. כל אלה הם השמאל האמיתי, ואנחנו צריכים להפסיק להתבייש ולהגיד בגאווה שאנחנו שמאלנים ויהודים".

גם מההתבטאות הזאת הוא יצא בשלום?
"בגלל האומץ להגיד את הדברים שלא נאמרו לאורך שנים, אבי גבאי יהיה ראש הממשלה הבא".

מי שכמובן לא אהבה את דברי גבאי, בלשון המעטה, היא יו"ר מרצ, זהבה גלאון. "אני לא צריכה לקחת שיעורים ביהדות אצל אבי גבאי", היא אומרת. "אני יהודייה חילונית, לא מאמינה באלוהים, שמאלנית שלא מפרישה חלה ומכבדת מאמינים. גדלתי בבית חילוני שבכל מקום היו בו תזכורות למחדל האלוהי של השואה. אצלי בבית לא האמינו באלוהים, אבל כן האמינו באדם, בזכות לחיים, לרווחה וכבוד".

לעומת זאת, גבאי זכה לדברי תמיכה דווקא מיו"ר ש"ס אריה דרעי, שצייץ בטוויטר: "אסור לנו לשכוח שאנחנו יהודים. כך גדלנו במרוקו וכך אבותינו חלמו שנחיה במדינת ישראל, כמו יהודים גאים. דייאלנה! (במרוקאית - אתה משלנו)". 

"לא לוקחת אצלו שיעורים ביהדות". זהבה גלאון, צילום: תומר נויברג