במהלך דיוניה ציינה הוועדה כי החוק מתחשב בצורך של חברי כנסת להיעדר מפעם לפעם ממשכן הכנסת, ולכן נידונו רק היעדרויות של שליש ויותר מהישיבות אצל חברי כנסת, 40% אצל סגני שרים ומחצית והיעדרות של מעל למחצית מהישיבות אצל שרים. הוועדה ציינה כי גם פעילות פוליטית וציבורית בארץ ובחו"ל לא נחשבת כהצדקה סבירה להיעדרות.
למרות החריגות, חלק מחברי הכנסת, בהם גם ראש הממשלה, לא נענשו בשל זאת שהצליחו לשכנע את הוועדה כי היעדרותם הייתה מוצדקת או מכיוון שזאת הייתה עבירתם הראשונה. עם זאת, הוועדה לא קיבלה את הסבריהם של חלק מחברי הכנסת וקנסה אותם, כאמור, בשכר של יום או שני ימי עבודה. חברת הכנסת לבני, למשל, דיווחה כי היעדרותה נבעה בעקבות הליך הפריימריז במפלגת העבודה, פעילות פוליטית בחו"ל, ואף אשפוז רפואי שעברה במהלך הפגרה. למרות זאת, החליטו בוועדה לקנוס אותה בשכר יומיים.
הוועדה לא דנה בעניינם של שלושת חברי הכנסת שהתפטרו במהלך המושב, הח"כ לשעבר אראל מרגלית (המחנה הציוני), הח"כ לשעבר יגאל גואטה (ש"ס) והח"כית לשעבר זהבה גלאון (מרצ). הח"כ לשעבר מרגלית, דרך אגב, נעדר במהלך התקופה מ-24 ישיבות, 11 מעל למותר.