לעומת זאת, בפרשת יחסיו של נתניהו עם מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, החוקרים מאמינים כי יש צורך בלפחות חקירה נוספת. עם זאת, נמסר אז כי במשטרה סבורים כי למרות הצורך בחקירה הנוספת, ישנה תשתית ראייתית מספקת, אך ברצונם לבססה אף יותר.
במהלך אותה חקירה עומת ראש הממשלה עם עדותם של המיליארדר ארנון מילצ'ן ועוזרתו הדס קליין, וזאת בנוגע למתנות אותן קיבל לכאורה ממילצ'ן בעודו מכהן, בשווי של מאות אלפי דולרים.
ה"נוסח המרוכך" של חוק ההמלצות לא הניח את דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. אמנם חלק מהסעיפים ירדו, כמה מהם משמעותיים, וחלקם שונו, אך מבחינתו של היועץ עדיין יש עמו קושי. מנדלבליט שוהה בכנס אילת לעיתונות יחד עם בכירי הפרקליטות ושרת המשפטים, משם עקב אתמול אחר ההתפתחויות בכנסת והוא סבור עדיין כי המהלך נועד להגביל את מערכת אכיפת החוק.
עמדתו של היועץ, אותה הציג בשבוע שעבר בכנס באוניברסיטת חיפה, לפיה החוק "מטריד את מנוחתו", הייתה ככל הנראה, מהגורמים לשינוי חלק מסעיפי החוק. בסביבתו של מנדלבליט היו מודאגים במיוחד מסעיפי החוק הנוגעים ישירות לשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. כך למשל, החובה לפתוח בחקירה במקרה של הדלפת ההמלצות – סעיף ש"רוכך". אך עדיין, "שוטר, חוקר או פרקליט המוסר המלצה לאדם שאינו מוסמך לקבלה על פי דין, דינו – מאסר שנה", לשון החוק.
סעיף נוסף ומטריד מבחינת הפרקליטות נוגע לחקירות המתנהלות היום. כדי להחיל את החוק על חקירות עכשוויות, בנוסחו הנוכחי, בחקירה שהחלה לפני תחילתו של חוק זה, רשאי היועץ "לבקש מהמשטרה להעביר את עמדתה בכתב. אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק".
במקרה כזה יהיה על היועץ להתערב בכל תיק שבו יש צורך, לטעמו, לקבל את המלצת המשטרה. גם הסעיף הזה "מטריד את מנוחתו" של היועץ הנוכחי, אך ניתן להעריך כי במקרה של תיקים בהם מעורב חשד נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יבקש היועץ את עמדת המשטרה.