שתי הצעות חוק השלובות אחת בשנייה של שרת המשפטים, איילת שקד, עברו היום (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה הראשונה קובעת כי הממשלה תהא רשאית להאציל סמכות לקבינט, זאת באישור ראש הממשלה, לצאת למבצע צבאי שעלול להוביל למלחמה בהסתברות קרובה לוודאי. ההצעה השנייה קובעת כי לקבינט תיווסף היכולת להפעיל את סמכותו, שעד כה לא הייתה מעוגנת באופן סטטוטורי.
הצעות החוק באות בהמשך להמלצת ועדה אותה מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו על מנת לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על ידי הקבינט בסוגיות ביטחון לאומי, זאת באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו. אחת מן ההמלצות המופיעות בדו"ח נוגעת לנושא "הכרזת מלחמה", וגרסה כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות לפי סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה והקבינט קיבל את ההמלצה לפני כחצי שנה. 
שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה בתגובה לאישור הצעת החוק בוועדת השרים: "החוק מצלם את המצב הקיים ממילא. בעידן הרשתות החברתיות ומהירות המדיה וסכנת ההדלפות, עלינו להתאים עצמנו לתפיסת הביטחון המדינית-ביטחונית הנוכחית ולייעל את עבודת הממשלה והקבינט ככל הניתן. זאת מטרת הצעת החוק והיא מתאימה את החקיקה למציאות הקיימת כבר שנים". 

כזכור, כוונתו של נתניהו לאפשר לקבינט להכריז מלחמה ללא אישור הממשלה דווחה לראשונה בחודש אוגוסט. לפי הדיווח, הרקע לרצונו של ראש הממשלה הוא מקרה שאירע לפני מספר שנים, כאשר נתניהו ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, הורו לראשי צה"ל להכניס את המערכת הביטחון למצב של תקיפה באיראן. הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי וראש המוסד באותה עת, מאיר דגן ז"ל, סירבו למלא את ההוראה בטענה שמדובר בהוראה לא חוקית. 

 
איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הגיבה להחלטת ועדת השרים ואמרה: "ועדת השרים אישרה לראש הממשלה סמכויות של דיקטטור בנושא של דיני נפשות. זהו עוד ספין של נתניהו והקואליציה במטרה להסיח מהשחיתות ומהחקירות בענייניו". גלאון הוסיפה: "הצעת חוק שתאפשר לקבוצת שרים מצומצמת להכריז מלחמה, ללא אישור ממשלה, סותרת את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. כל וועדות החקירה - מוועדת אגרנט ועד וועדת וינוגרד - הצביעו על קבלת החלטות ללא דיון ואישור של הקבינט, כגורם העיקרי למחדלים. דיון הוא תנאי הכרחי לחשיפת פגמים והרתעה על משגים שכרוכים בקבלת החלטות".