מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 הוגש היום (שלישי) לנשיא המדינה ראובן ריבלין על ידי נשיא המכון יוחנן פלסנר. לפי עיקרי ממצאיו, גם השנה המשיכה מגמת השיפור בהערכת הישראלים את מצבה הכללי של המדינה כטוב: 48% סבורים כך לעומת 36.5% בשנה שעברה. הרוב (73.5%) גם מגדירים את מצבם האישי טוב וסבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו (84%).

למרות ששיעור אזרחי ישראל הערבים הוא נמוך במרבית השאלות הללו מאשר בקרב היהודים, בשני הציבורים מדובר בהערכה חיובית של הרוב. מדובר בשנה ה- 15 בה נערך הפרויקט על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.



45% מהישראלים: "השלטון הדמוקרטי בסכנה"
 
לגבי השאלה האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה, כמעט מחצית מהישראלים (45%) סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה. בקרב מצביעי השמאל (72%) והערבים (65%) יש רוב הסבורים כך, לעומת מיעוט (23%) בקרב מצביעי הימין. רק מיעוט בקרב כלל המדגם (41.5%) סבורים שישראל היתה פעם יותר דמוקרטית כשבקרב קבוצת הגיל המבוגרת (מעל גיל 55) כמחצית סבורים כך. בהשוואה למיעוט של כשליש בלבד בקרב הצעירים (18-34). 


רוב הציבור נגד ביטול סמכויות בית המשפט
לפי ממצאי המכון, קיים רוב בקרב כלל הציבור (58%) שמתנגדים לרעיון לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. עם זאת, בקרב מצביעי הימין, רוב (53%) סבורים שיש לקחת סמכות זו מידי בית המשפט. ברוח דומה, מיעוט לא קטן- 44% מכלל הציבור (ו-72% ממצביעי הימין) הסכימו עם האמירה ש"מערכת המשפט, התקשורת והאקדמיה השמאלניות מפריעות לימין שנבחר לשלוט". רוב קטן מהציבור הישראלי (51.5% לעומת 41.5%) סבור שחלק מהחוקים שהכנסת חוקקה בשנים האחרונות פוגעים באופי הדמוקרטי של המדינה.

עוד לפי סקירת המכון, 64% מהישראלים סבורים שהדרך בה הממשלה מטפלת בבעיות העיקריות במדינה אינה טובה. רוב למחזיקים בעמדה זו, נמצא בקרב מצביעי מפלגת הקואליציה ישראל ביתנו (63%), וגם בקרב רבים מבוחרי הבית היהודי (44%) והליכוד (43%). 67% מכלל הנסקרים ו-81% ממצביעי מפלגות האופוזיציה, סבורים שהיא חלשה ולא ממלאת את תפקידה כראוי. 


 

להערכה נמוכה זכו גם חברי הכנסת: 68% מהנסקרים סברו, כי הם אינם עובדים קשה ואינם מבצעים את תפקידם כנדרש. 80% סבורים שהפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים של עצמם מאשר לאינטרסים של ציבור הבוחרים שלהם. 65% מהציבור הישראלי סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של בוחריהם. 
בתשובה לשאלה פתוחה ענו מחצית מהיהודים (47%), כי משמעות המדינה היהודית טמונה בהיבט הלאומי ואילו 30% ראו ביהדות המדינה בעיקר ביטוי להיבט הדתי. בקרב הערבים, 29% סברו כי היהודיות של המדינה פירושה בגזענות ו-26% השיבו כי הגדרת המדינה כיהודית משקפת שייכות ליהודים בלבד, כלומר הדרה שלהם. בהמשך לכך, 42% מהיהודים, ורוב אנשי השמאל (75%) והחילונים (61%) סבורים כי הרכיב היהודי בהגדרת המדינה חזק מדי כמו גם 74% מהערבים. 53% מהיהודים ו 79% מהחילונים היהודים הסכמה עם האמירה כי "הדתיים משתלטים בהדרגה על המדינה" . 37% מהערבים הסכימו שהדתיים משתלטים על החברה הערבית. 

עדיין מסתמכים על התקשורת המסורתית
רק מיעוט בציבור הישראלי (31%) סומכים יותר על הרשתות החברתיות מאשר על התקשורת המסורתית, המודפסת או המשודרת. עוד נמצא, כי המקור המרכזי לעדכונים בחדשות הוא עדיין הטלוויזיה (53%), במקום השני ממוקמת העיתונות המודפסת (28%) ולאחר מכן הרדיו (26%). רק 26% מכלל הנסקרים, ציינו את הרשתות החברתיות כמקור המידע הפוליטי המרכזי שלהם בנושאים חדשותיים. רוב הישראלים (56%) סבורים שהתקשורת מתארת את המצב במדינה כיותר גרוע ממה שהוא באמת. עם זאת ולמרות המתקפות במהלך השנה על עיתונאים וכלי תקשורת, 74% מהישראלים הביעו התנגדות לחוק שיאפשר לסגור כלי תקשורת אם הוא מבקר את מדיניות הממשלה ורוב הציבור הישראלי (66.5%) אף אינו מסכים עם אמירה שלממשלה צריכה להיות השפעה על תכני השידור הציבורי משום שהיא מממנת אותו. 

הנשיא ריבלין אמר עם הגשת המדד כי "לפני מספר שנים, דברו על דמוקרטיה של 'פייסבוק'. אמרו שאנשים לא מוכנים ללכת להפגנות, שהם רק יושבים ומצקצקים בבית. היום אנחנו רואים, מימין ומשמאל, אנשים שיוצאים לרחובות, מוכנים להביע את עמדותיהם.מול בית הנשיא היו לא פעם ולא פעמיים הפגנות. חלקן בתמיכה וחלקן בביקורת. יש הפגנות מול בית היועץ המשפטי, מול בית נשיאת בית המשפט העליון, ובשדרות רוטשילד. יש נכונות מתמדת של אזרחים לעזוב את המקלדת, ולהביע את עמדותיהם.  זה מרשים בכל קנה מידה".