שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט פרסמו הערב (שלישי) את הצעת חוק יסוד החקיקה, עליה הכריזו לאחרונה. תזכיר החוק מבקש "להסדיר את היחסים בין הרשויות, לראשונה מאז המהפכה החוקתית שהוכרזה לפני למעלה משני עשורים". המתנגדים להצעת חוק זו מבקרים אותה כי היא עלולה להביא לעקיפת והגבלת בג"ץ.
לפי הצעת החוק הנוכחית, בג"ץ יוכל לפסול חוק רק בהרכב של תשעה שופטים וברוב של שני שלישים מההרכב המורחב. עוד נכתב כי במקרה שבית המשפט העליון יפסול חוק, "הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש באמצעות רוב של 61 חברי כנסת - ואז החוק יהיה תקף לחמש שנים, תוך מתן אפשרות להארכה חוזרת של החוק", ובכך בעצם לעקוף את בית המשפט העליון.
"האקטיביזם השיפוטי פגע בדמוקרטיה"
שר החינוך בנט אמר כי "היום אנחנו אומרים לבג״ץ - לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג״ץ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".
שרת המשפטים שקד הוסיפה כי "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".
לגבי חוקי יסוד, נכתב בתזכיר כי "הסעיפים השונים בחוק מדברים על ביצור מעמדם של חוקי יסוד מפני ביקורת שיפוטית, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול אותם, כפי שהיה נהוג עד היום. כעת הליך החקיקה יהיה נוקשה יותר: החוקים יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 חברי כנסת לפחות. בנוסף, החקיקה כאמור תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית".
לגבי חוקים רגילים, "הכנסת תכיר בכך שבית המשפט העליון רשאי לפסול חוק. עם זאת, בניגוד למצב היום בו בית המשפט העליון פוסל חוקים בנקל, תזכיר החוק קובע תנאים קשיחים לפסילת חוק. לצד דברים אלה, החוק יאפשר לכנסת להתגבר על חוק שנפסל".
כפי שפורסם במעריב, התוכנית של שרי הבית היהודי הגיעה בעקבות שורה של פסיקות של בג"ץ, בהן פסילת דברי חקיקה שהכנסת אישרה אך ורק בשל איכות הדיון (חוק מס דירה שלישית) וההחלטה על פסילת התקציב הדו שנתי. השרים בנט ושקד טענו אז כי "לאור אירועים אלו ועוד גיבשו השרים תכנית משפטית להשלמת חוקה ישראלית שתביא להסדרת היחסים בין הרשויות ותסייע בידי הממשלה להוציא לפועל את מדיניותה".
סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), אמרה בתגובה לתוכנית החוקתית של ראשי הבית היהודי, כי "האקטיביזם החקיקתי של שרי הבית היהודי נועד לסלול דרך לחיסול בית המשפט העליון, שהינו שומר הסף המשמעותי ביותר מפני יוזמות חקיקה האנטי חוקתיות והאנטי דמוקרטיות שהם מובילים". לדבריה, "במסווה של חוק שיסדיר המתח בין הרשויות השונות, רומסים ברגל גסה כל יכולת של בית המשפט העליון לפקח על יוזמות אידיאולוגיות מסוכנות".
"ראוי בהחלט להסדיר לראשונה כוחו של בית המשפט לפסול חוק", הוסיפה סויד, "אך התנאים הדרקוניים שהציבו שרי הבית היהודי לא מציגים שום איזונים ובלמים, אלא משולים ל-D9 שדוהר לדרוס את בית המשפט העליון בשמחה וששון ובכוונת מכוון".