היה ההסברה", הוא מספר. “הקמתי עמותה שלא קשורה לממשלה, כך שאף אחד לא יכול להגיד שאני שופר. אני ישראלי אותנטי שמציג את הדברים. בעיות שאנשים לא מבינים, אני מפשט. כשהנשיא טראמפ נחת כאן הוצאנו סרטון, ‘האמת על ירושלים'. הבעיה היא ארצות הברית. את אירופה איבדנו, כי הפלסטינים עבדו שם בזמן שנרדמנו בשמירה. ברשות רוצים לקחת את המודל הזה ולהפריד בין האמריקאים לישראל, ועיקר המאמץ הוא לשמר את ארצות הברית. יש שם 4,000 קמפוסים, ולכסות אותם זה המון מאמץ וכסף, אז אמרתי שאתפוס את החבר'ה דרך המקלדת".
אילון לא משתוקק לדבר על ימי ישראל ביתנו, אבל יש לו בטן מלאה על ההתנהלות של המפלגה. הוא הצטרף אליה ב–2008 בדיוק בדרך שממנה הוא סולד היום. ליברמן קרא לו והציב אותו בחזית.
“כשסיימתי את תפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, נתניהו היה באופוזיציה עם 12 חברי כנסת", אילון נזכר. “הוא קרא לי ורצה לצרף אותי לליכוד. זה החמיא
ואמרתי שאלך להתייעץ עם מי שמכיר את המערכת הליכודניקית הכי טוב - ליברמן - שהיה בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ליברמן, ללא כחל ושרק, אמר: ‘אל תאמין לו, הוא יעשה איתך מסיבת עיתונאים ואחרי זה לא יתמוך בך ותצטרך לרוץ בפריימריז, לשלם הרבה כסף וקומבינות. בוא תקבל אצלי מקום חמישי ברשימה'. אמרתי: ‘תראה מצע'. זה מאוד קסם לי, לא ידעתי שיש מערכת סובייטית במפלגה, חשבתי שאפשר לעשות דברים מבלי לכתת רגליים ולהתקשט בכוחות לא בריאים שמשפיעים על הפריימריז. זו הייתה התנסות טובה. מודה שבארבע השנים שבהן שימשתי כסגן שר החוץ ליברמן נתן לי לנהל את המשרד. הוא היה עסוק בדברים שלו".
אילון עזב את ישראל ביתנו לפני חמש שנים, טרום הבחירות לכנסת ה–19, אבל הנקמה לא איחרה לבוא. לא מכוונת, אילון טוען בתוקף, אבל בכל זאת חמה וססגונית. בתחילת מאי 2013, כחצי שנה אחרי ההדחה, המודח הופיע על דוכן העדים בבית המשפט וסיפר שליברמן ביקש ממנו למנות את זאב בן–אריה לשגריר ישראל בלטביה. זה קרה במסגרת משפט שבו יו"ר המפלגה הואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים ובו נטען כי מינויו של בן־אריה לשגריר היה בתמורה לכך שהאחרון מסר לידיו חומר ממשרד המשפטים שלא היה אמור להגיע אליו.
למרות עדותו של אילון, שהייתה מתוקשרת ומתוחה, ליברמן זוכה במשפט, ובן אריה הורשע במסגרת הסדר טיעון. “ממש לא התנדבתי להעיד", אילון התגונן מול טענת הנקמה. “מיאח"ה באו אלי".
בזמן ששוחחנו, ניגשה להגנת אילון קלרינה שפיץ, שהולכת איתו כבר שנים, עוד מהקדנציה הפוליטית, והיום משמשת כמנכ"לית עמותת ההסברה שהקימו. “השגריר קיבל מינוי, עשו לו בדיקת סיווג ביטחוני, והבן אדם התחיל לבכות וענה אפילו על מה שלא שאלו", היא טענה. “אחרת אף אחד לא היה יודע שפתח מעטפות. נציבות המדינה והפרקליטות התחילו לחקור ורצו לדעת אם המינוי היה תמורה של שר החוץ לאותו אדם עבור המידע? באו אל דני, ראש ועדת המינויים, וביקשו שיסביר. הוא צריך לשקר?".
ליגה אחרת
אילון היה סגן היועץ לענייני חוץ של נתניהו ואחרי זה של אהוד ברק והיועץ לענייני חוץ של אריאל שרון. יש לו נקודת מבט לגבי שלושת ראשי הממשלה.
“בתכונות, ברק וביבי הרבה יותר דומים, הם גם בני אותו דור. שרון היה ליגה אחרת. מנהיגות, מחויבות", הוא טוען. “אתה רואה אדם שלוקח אחריות, לא פוחד מביקורת, לא חושב על הכותרות של מחר. היה אומר הרבה פעמים, גם כשהייתי יועצו וגם כשגריר בוושינגטון, ‘אל תתחשב במה שיגידו, תעשה מה שנכון'. זה דור שהקים את המדינה, שנלחם בידיים ובציפורניים ופיתח אופי מיוחד. הרגשת שהוא נותן חבל לעבוד, וגם אם שגית - היה מגבה. אם היית שוגה פעמיים, לא היית שם. מנהיג אמיתי".
אילון חושב שהתפקיד הכי משמעותי שעשה היה שגריר ישראל בוושינגטון. הוא החל אותו ב–2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, כשג'ורג' בוש שימש כנשיא. “שגריר בוושינגטון זה תפקיד שהשפעתו מקבילה לזו של שר חוץ, שרים בכירים", הוא משוכנע. “ישיבת צוות זה מיני ממשלה, נציג כמעט לכל המשרדים. אתה משפיע על היחסים הכי קריטיים למדינת ישראל".
לאילון אין בעיה היום לשחרר את העניבה ולהגיד כמעט כל מה שהוא רוצה. הוא יושב במשרדו בהרצליה, שם הקים עם שותפים את בית ההשקעות “סילבר רואד קפיטל".
“הרבה יותר נוח בחוץ, כשאין אחריות ברמה הלאומית", הוא אומר. “היום אני אחראי על עצמי, משפחתי, ומאוד קל. האם בן אדם צריך לחפש את הדרך הנוחה? לא חושב. אם אראה פתח, או נתיב לשינוי, לא אהסס. כבר הייתי שם".
קלרינה ביקשה להתערב בשיחה. “צלם ערוץ 2 רצה התרחשות וביקש מדני: ‘תלחצו ידיים'. דני, בחוש הומור שהוא בסדר בחדר סגור, פחות בסדר כשהוא יוצא החוצה, אמר: ‘מה פתאום. זו שיחת נזיפה, אתה לא רואה שהוא יושב נמוך יותר?'. השאר היסטוריה".
אילון: “אודי סגל התקשר אחר כך ואמר: ‘תשמע, העורך שלי מצא'. אמרתי לו: ‘זה נזק'. הוא ענה: ‘אנחנו לא יכולים להוריד'. הלכתי לליברמן: ‘דבר עם אבי וייס (מנכ"ל חברת החדשות - א"ל), שיוריד'. אמר: ‘שטויות'. בדיעבד, כשאתה רואה מה הטורקים עושים, אז אני אומר שאם טעיתי, טוב שמולם ולא מול מישהו אחר".