המשטרה הגישה הערב (שלישי) את סיכום החקירה וההמלצות בתיקי 1,000 (פרשת המתנות) ו־2,000 (שיחות נתניהו-מוזס), לאחר שבג”ץ דחה אתמול על הסף את העתירה שמטרתה למנוע את פרסומן. בפרסום נכתב כי המשטרה ממליצה להעמיד את ראש הממשלה לדין בגין קבלת שוחד מארנון מילצ'ן בתיק המתנות ובניסיון לקבלת שוחד בתיק השיחות מול מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. בנוסף, על פי דיווח ב"החדשות" ו"חדשות 10", ח"כ יאיר לפיד יהיה עד מפתח נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת 1000.

במסגרת החקירה שהתנהלה בליווי מלא של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטים מלווים נגבו כ-180 עדויות. על אף שהחקירות של שתי הפרשות התנהלו בנפרד, ההתייחסות אליהן היתה כמקשה אחת. פרשת 1000 היא פרשת המתנות נחשפה כבר בהתחלה, ובמרכזה נמצאת מערכת יחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאנשי עסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. 






כבר מראשית החקירה, התבססה תשתית ראייתית לפיה התיק שעוסק בטובין משני צידיו, הן מהצד הנותן והן המקבל. ראש הממשלה ובני משפחתו נהנו במשך כעשור, מ-2007 עד 2016 ממתנות שקיבלו ממילצ'ין ומפאקר - בהן סיגרים, שמפניות וחליפות, בעלות הנעמדת על למעלה ממיליון ש"ח. כאשר חלקו של מילצ'ן במתן הטובין נעמד על כ-750 אלף שקלים, ופאקר בכ-250 אלף שקלים. 



במהלך החקירה נדרשו אנשי העסקים להסביר את פשר הענקת המתנות וההסבר לא הניח את הדעת וחשף כי לא מדובר ב"מתנות בין חברים", כפי שהם וראש הממשלה טענו. במשטרה סבורים כי במערכת יחסים בין חברים אין דרישה ובקשה לקבל מתנות, בוודאי שלא כאלה שנשלחו בהסוואה כדי שלא יידעו עליהן. אין מתנות בהיקפים האמורים ומנגד כשיש מתנות הן אמורות להימסר מצד אחד לשני לחילופין באותו שווי. 


עם סיום החקירה, התגבשה במשטרה תשתית ראייתית המעלה ביצוע עבירות של שוחד בכל הקשור למערכת היחסים בין מילצ'ן ונתניהו, וזאת כאשר כבר בראשית הדרך, מילצ'ן עמד על קבלת תמורה לטובין שנתן לראש הממשלה. מדובר ב"חוק מילצ'ן", שעניינו פטור ממס לתושב חוזר מעבר לעשר שנים. במקרה זה היה אמור איש העסקים ליהנות מהטבה בשווי מיליונים, לנוכח עסקיו מחו"ל וכן פטור מדיווח על עסקיו ונכסיו.

 
פילבר הסביר לנתניהו ומילצ'ן על התוכנית לאיחוד בין הזכיניות קשת ורשת
 

בנוסף, תמורה נוספת שנבחנה וקיבלה תיעדוף אצל רהמ היתה בנושא זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת, והכוונה לחבר ביניהן. במשטרה התחקו אחרי פגישה שקיים מילצ'ן בביתו בישראל, ובה נכח נתניהו, בעת שכיהן כשר התקשורת ואליה הוזעק מנכ"ל משרדו שלמה פילבר. המנכ"ל שטח בפני השניים את מהות התוכנית לאיחוד בין החברות כדי לסייע למילצ'ן בהשתלבות ברכישה וניהול החברות. 

עסקה נוספת שלא יצאה לפועל אך העלתה חשד לתמורה שהעלה מילצ'ן קשורה למיליארד ראטן טאטא, שותף שלו במספר חברות. בידי המשטרה ישנן עדויות רבות המאשרות בקשה של מילצ'ן מראש הממשלה לפתוח בפני טאטא דלת כדי להציג את כוונתו להקים חברה לייצור רכבים וסחר חופשי בבקעת הירדן. 

עוד הדגישו במשטרה, כי במהלך החקירה בוצעו חיקורי דין בשלוש יבשות שונות, דבר שגרם לעיכוב, אולם סיומה הובהר מעל לכל ספק כי ראש הממשלה היה מעורב בעבירות של שוחד בארבעה סעיפים שהמשטרה מייחסת לו וכן בעבירה של חשד למרמה והפרת אמונים הפרשת 1000 וזאת בהתייחס לקשר עם המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר.




נתניהו תיווך בין מוזס לאנשי עסקים שרצו לרכוש את ידיעות





תיק 2000 עוסק בחשדות ליחסים שוחדיים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לבין ארנון נוני מוזס המוציא לאור של העיתון ידיעות אחרונות. החקירה התמקדה בממשק נקודתי בין השניים בתקופת טרום הבחירות. על פי ממצאי החקירה, החל משנת 2009 השניים קיימו דין ודברים במפגשים אישיים, במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני, כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. 

במסגרת השיחות האלה, דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה, באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו בקידום האינטרסים הכלכליים של העיתון, על ידי נקיטה במהלכים לצמצום תפוצת העיתון "ישראל היום". ממצאי החקירה העלו כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור. 

החקירה התבססה על שתי הקלטות שנעשו ביוזמת ראש הממשלה ובוצעו בחשאי במכשיר הסלולארי הנייד של ארי הרו במעון ראש הממשלה בירושלים. הן מתעדות מפגשים בין השניים ומתוכן הדברים שהוקלטו עולים החשדות שבהם התמקדה חקירה זו. על פי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות, הם יזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו, ועסקו במספר כיווני פעולה. בין הכיוונים: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום", 

צמצום תפוצת "ישראל היום" וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע שלו. בנוסף על הפעולות האלה, ראש הממשלה פעל לתווך בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לבין בעלי הון, לרכישת העיתון, זאת בעודו מכהן כשר התקשורת.

כאמור, עם סיום החקירה, עמדת המשטרה היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים. נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון נוני מוזס, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד. כזכור, במסגרת הפרשה נחקר גם חבר הכנסת איתן כבל, ובמשטרה טרם ביססו את החלטה בעניינו. 

עורכות הדין עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את נוני מוזס, מסרו: "לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות חזקות, ואנו מאמינים שלאחר בחינה נוספת של הממצאים בפרקליטות - התיק נגדו ייסגר, ויתברר כי הוא לא עבר עבירה פלילית".


הן הוסיפו כי "יחסים בין תקשורת לאנשי ציבור, לרבות פוליטיקאים, הם אבן יסוד במדינה דמוקרטית. ניסיון לצבוע מערכת יחסים כזאת, מורכבת ומסובכת ככל שתהיה, בצבעים פליליים - הוא בעייתי ומסוכן. בניגוד לנחקרים אחרים, נוני מוזס נמנע במהלך החקירה מלהתייחס בכל דרך לנושאים שעלו בה, וכך יעשה גם עכשיו. בבוא העת הוא יוכל להתייחס לדברים".



כזכור, לקראת הגשת ההמלצות, נתניהו ביטל את השתתפותו בטקס הנחת אבן פינה למרכז שיקום בפוריה, שהתקיים היום בבוקר. בתוך כך, מאוחר יותר נודע כי וועדת הפנים של הכנסת שינתה את שם הדיון מ"בחינת התנהלות המשטרה בהליכי חקירות ראש הממשלה" ל"התבטאויות מפכ"ל המשטרה בתכנית עובדה ומשמעותן".

מוקדם יותר היום פורסם כי בשבוע שעבר העיד במשרדי להב 433 איש העסקים אודי אנג’ל, מבעלי הזכיינית “רשת”. עדותו של אנג’ל נגבתה במהלך השלמות שנעשו בתיק 2000. ייתכן כי נבדקו גישושים שהתקיימו בעבר למכירת “רשת” למשקיעים זרים, וחוקרי המשטרה בדקו אם נתניהו היה מי שתיווך בין הצדדים. על פי גורמים הבקיאים בפרשה, אנג'ל אישר את המידע.

נוסף על כך, על פי גורמים במערכת האכיפה, יש מגעים בין המשטרה לנתניהו לקביעת מועד לגביית עדות מראש הממשלה בפרשת הצוללות. בשלב זה נראה כי מדובר בעדות פתוחה, אך קיימת אפשרות שבמהלכה יעברו החוקרים לחקירה באזהרה. עדיין לא נקבע מועד סופי. מטעמה של משפחת נתניהו לא נמסרה תגובה לידיעה זו.






ההמלצות שמגיש מפכ"ל המשטרה, בתום חקירת פרשת המתנות היא פרשת ה-1000 ופרשת ההקלטות היא פרשת 2000 מתייחסות בשלב הזה לשתי החקירות הללו בלבד כשברקע ממשיכה להתנהל פרשת 3000 היא פרשת הצוללות.

נזכיר כי חקירת פרשת 1000 נפתחה לראשונה כבר בדצמבר 2016, ובמהלכה ראש הממשלה נחקר מספר פעמים באזהרה על ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בראשותו של תנ"צ כורש בר נור. במרכזה של אותה פרשה, ישנו חשד לכך שראש הממשלה, רעייתו שרה ובני משפחתו הנהיגו נוהל קבלת מתנות בשווי הנאמד בכדי מאות אלפי שקלים מאנשי עסקים במשך כשמונה שנים.

במסגרת חקירה זו נגבו עדויות רבות. בין העדים: אנשי העסקים המיליארדרים ארנון מילצ'ן אחת מדמויות המפתח בפרשה וג'יימס פאקר שעל פי החשד סיפקו לנתניהו ולרעייתו סיגרים ומשקאות, חליפות ותכשיטים על פי הזמנה מראש ובאופן קבוע ומתמשך. עוד נטען כי פאקר, אף דאג לארח באופן קבוע, בווילה שלו בקיסריה את בנם של משפחת נתניהו.

בין עדי המפתח בפרשה גם הדס קליין עוזרתו האישית של מילצ'ן שבעדותה השנייה כבר הובילה להתפתחות משמעותית בפרשה כששטחה בפני החוקרים את נוהל הזמנת המתנות והתייחסותו של הבוס שלה, שבשלב מסויים "נגעל" מהתנהגות הדמויות הממלכתיות. למרות זאת, הוא המשיך לספק את המתנות כשהוא מצרף לרכישות גם את חברו המיליארדר פאקר. בשלב הזה הפך בעצם מילצ'ן לחשוד בעצמו במתן שוחד והוא נחקר באזהרה.

פרשת 2000 מקורה בהקלטות שנמצאו בעת חיפוש שביצעו חוקרי היאח"ה במשרדו של ארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה נתניהו במסגרת חקירה אחרת שניהלו נגד הרו. מדובר בחקירה שנפתחה בגין מכירה פיקטיבית של חברת ייעוץ בבעלותו, אשר סיפקה שירותים ללשכת ראש הממשלה בעת שהוא עצמו כיהן בתפקיד הרם.

באוגוסט 2017 חתם הרו, על הסכם עד מדינה שבמסגרתו הוא התחייב להעיד הן בפרשת המתנות כמי שיודע מבפנים על נוהל קבלת המתנות וכן על תוכנן של הקלטות שתיעדו שיחות יזומות בין ראש הממשלה לבין המו"ל של ידיעות אחרונות נוני מוזס. השיחות עסקו בדבר הרעיון לשנות דפוס התנהגות, ולדאוג לסיקור אוהד אודות פעילותו של ראש הממשלה ורעייתו. בתמורה לשינוי, נתניהו יפעל לצמצום הפצתו של העיתון "ישראל היום" שבבעלות מקורבו שלדון אדלסון ולהחלת הגבלות על הפצתו.

לאחרונה נחקר בפרשה זו גם ח"כ איתן כבל וזאת כמי שיזם את חוק החינמונים. החוק לא עבר בסופו של דבר, והוא קודם על ידי חבר הכנסת, כשבמקביל הוא ניהל, על פי החשד שורה של שיחות עם המו"ל של ידיעות אחרונות.