על סוגיית ההדלפות אמר כי "כבר התפרסם שבתיק ביטן למשל החקירה הייתה כשנה וחצי ואף אחד לא שמע עליה. מה שזה אומר זה שהחוקרים של המשטרה לא הדליפו, שפרקליט המדינה לא הדליף, שהפרקליט המלווה לא הדליף ושהיועץ המשפטי לממשלה לא הדליף במשך השנה וחצי הזו. אבל מה קורה ביום שבו נוגעים בנחקר הראשון? החקירה הופכת להיות גלויה. מרגע זה – נחקרים משוחחים אחד עם השני באמצעות הדלפות של עורכי דינם לתקשורת משום שאסור להם לשוחח בינם לבין עצמם. שיטה נוספת להדלפות היא כאשר עורכי הדין שמאד חשוב להם להתפרסם גם על הגב של הנחקרים שלהם עושים לעצמם פרסום ורצים מאולפן לאולפן. אז טיפ קטן בהקשר זה: תמונה או פרגון לעורך דין מאד מיוחד בעל יכולות כאלה ואחרות – תמיד תבינו את האינטרס מאחורי ההדלפה הזו. שיטה שלישית היא הגחכת החקירה בנוסח 'אין שם כלום'. אני לא נמצא בחדר החקירה אבל אם אני רואה שאלה תשובה אני גם אומר זה יכול לצאת רק מהמשטרה אבל כשאני משווה למסמך המשטרתי אני מבין שזה מישהו שרצה לשכנע את כולם שיש איזושהי הדלפה ולהשיג איזשהו הישג או שחשוב לו שיחשבו שעל זה הוא נחקר".
במסגרת זו ימסור חפץ עדות גם בפרשת השופטת הילה גרסטל, ולגביה הוא טוען כי מדובר בפרשה שאין בה דבר, אשר הסתמכה על "דיבורים בעלמא" בינו לבין היועץ האסטרטגי אלי קמיר, מבלי שרה"מ ורעייתו היו מעורבים או מודעים לשיחה שהתקיימה בינו לבין קמיר. בכך, בעצם יביא לסגירתו של התיק.
חפץ הוא האחרון בשורה של מקורבים למשפחת נתניהו שהפכו לעדי מדינה נגדם. הראשון שנכנע לתכתיבי המשטרה והחליט להציל את נפשו ממאסר הוא ארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, שאישר לחוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 במשטרה להשתמש בהקלטות שנמצאו בחיפוש במשרדו ואלו הובילו לחקירת פרשת 2000, החושפת את השיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.
התרעות פיקוד העורף