בעוד החלטות הממשלה זוכות להד תקשורתי ולכותרות, המעקב אחר יישומן הרבה פחות. לפיכך, אסף צוות במשרד ראש הממשלה בהובלת המנכ"ל אלי גרונר את כל הנתונים ממשרדי הממשלה השונים בנוגע לשני פרמטרים - יישום תוכניות העבודה של המשרדים עצמם ויישום החלטות הממשלה – והתוצאות מצביעות על אחוזי הצלחה גבוהים בתחומים השונים.
הנתונים בנוגע להחלטות הממשלה מתייחסים להחלטות שהתקבלו מתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית בשנת 2015, בעוד נתוני המשרדים מתייחסים לשנת 2017 בלבד. מתחילת הקדנציה קיבלה ממשלת ישראל 309 החלטות שמועד סיומן נקבע לסוף שנת 2017. על פי הנתונים שנאספו במשרד ראש הממשלה 78% מהסעיפים הנוגעים להחלטות אכן יושמו. בדוח המתייחס לפעילות המשרדים נראה כי שיעור ההצלחה ביישום התוכניות בשנת 2017 מסתכם ב־77%. על אף הנתון הגבוה ביחס לשנים קודמות, עולה כי יותר מ20% מהחלטות הממשלה אינן מיושמות או מיושמות באופן חלקי בלבד.
דוגמה ליישום חלקי היא שילובם של יוצאי אתיופיה בישראל. במאי 2015 יצאו ישראלים ממוצא אתיופי לרחובות במחאה על מה שהם כינו יחס גזעני מצד מוסדות המדינה כלפי העדה. צוות שרים בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוקם כדי לפתור את הבעיה, וממשלת ישראל קיבלה מאז לא פחות משמונה החלטות הנוגעות לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה במוסדות השונים.
כך לדוגמה, בתחילת שנת 2016 הצביעה הממשלה בעד החלטה לקביעת יעד לייצוג הולם בשירות המדינה ליוצאי אתיופיה שיעמוד על 1.7%. החלטה כזאת כמובן נספרת כהחלטה שאושרה או בוצעה, אך במקרה זה נדמה כי הנה הצהרתית בלבד לאור דיווחו של נציב שירות המדינה לממשלה כי בשנת 2016 נקלטו 50 אקדמאים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, ואילו ב־2017 המספר גדל ל־60 בלבד. עם זאת, יש לציין כי המשרדים הרלוונטיים, ובראשם משרד האוצר, הפנו עשרות מיליוני שקלים לצורך ביצוע המשימה. כך בשנת 2016 הקצה משרד הכלכלה 19.5 מיליון שקל כתמריץ למעסיקים לשילוב מתמחים ועובדים בתעסוקה איכותית בשנים 2017־2019.
גם מדד שביעות הרצון של האזרחים מהשירות בחדרי מיון עלה מ־66% בשנת 2016 ל־74% בשנת 2017. מנגד, נמצאו ליקויים בתוכנית להגדלת היקף הניתוחים המבוצעים במימון ציבורי ולהפחתת ההוצאה הפרטית על ניתוחים. בשנת 2016 הוקצבו לשם כך 160 מיליון שקל, כשתקציב זה היה אמור לגדול משמעותית בשנת 2017 ובכך לחסוך לאזרחים הישראלים הרבה כסף על ניתוחים פרטיים. בפועל, מתוך תקציב מוערך של 635 מיליון שקל לטובת יישום התוכנית, נוצלו רק 420 מיליון שקל מסיבות ביורוקרטיות. במשרד הבריאות מבטיחים כי בכסף שלא נוצל ייעשה שימוש בשנת 2018.
מדד אחד קריטי לשר האוצר משה כחלון הוא של התחלות הבנייה, שבמקום לעלות בשנת 2017, דווקא ירדו. הערכה באוצר הייתה כי 2017 תסתיים עם 60 אלף התחלות בנייה לעומת 2015 שבה התחלות הבנייה עמדו על 55 אלף, אך בפועל הסתיימה השנה עם 54 אלף התחלות בנייה בלבד.
התרעות פיקוד העורף