בעוד החלטות הממשלה זוכות להד תקשורתי ולכותרות, המעקב אחר יישומן הרבה פחות. לפיכך, אסף צוות במשרד ראש הממשלה בהובלת המנכ"ל אלי גרונר את כל הנתונים ממשרדי הממשלה השונים בנוגע לשני פרמטרים - יישום תוכניות העבודה של המשרדים עצמם ויישום החלטות הממשלה – והתוצאות מצביעות על אחוזי הצלחה גבוהים בתחומים השונים.
הנתונים בנוגע להחלטות הממשלה מתייחסים להחלטות שהתקבלו מתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית בשנת 2015, בעוד נתוני המשרדים מתייחסים לשנת 2017 בלבד. מתחילת הקדנציה קיבלה ממשלת ישראל 309 החלטות שמועד סיומן נקבע לסוף שנת 2017. על פי הנתונים שנאספו במשרד ראש הממשלה 78% מהסעיפים הנוגעים להחלטות אכן יושמו. בדוח המתייחס לפעילות המשרדים נראה כי שיעור ההצלחה ביישום התוכניות בשנת 2017 מסתכם ב־77%. על אף הנתון הגבוה ביחס לשנים קודמות, עולה כי יותר מ20% מהחלטות הממשלה אינן מיושמות או מיושמות באופן חלקי בלבד.
דוגמה ליישום חלקי היא שילובם של יוצאי אתיופיה בישראל. במאי 2015 יצאו ישראלים ממוצא אתיופי לרחובות במחאה על מה שהם כינו יחס גזעני מצד מוסדות המדינה כלפי העדה. צוות שרים בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוקם כדי לפתור את הבעיה, וממשלת ישראל קיבלה מאז לא פחות משמונה החלטות הנוגעות לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה במוסדות השונים.
כך לדוגמה, בתחילת שנת 2016 הצביעה הממשלה בעד החלטה לקביעת יעד לייצוג הולם בשירות המדינה ליוצאי אתיופיה שיעמוד על 1.7%. החלטה כזאת כמובן נספרת כהחלטה שאושרה או בוצעה, אך במקרה זה נדמה כי הנה הצהרתית בלבד לאור דיווחו של נציב שירות המדינה לממשלה כי בשנת 2016 נקלטו 50 אקדמאים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, ואילו ב־2017 המספר גדל ל־60 בלבד. עם זאת, יש לציין כי המשרדים הרלוונטיים, ובראשם משרד האוצר, הפנו עשרות מיליוני שקלים לצורך ביצוע המשימה. כך בשנת 2016 הקצה משרד הכלכלה 19.5 מיליון שקל כתמריץ למעסיקים לשילוב מתמחים ועובדים בתעסוקה איכותית בשנים 2017־2019.
ההכנסות עצרו את הגירעון
בבדיקת תוכניות משרדי הממשלה השונים נמצא כי משרד הבריאות הגדיר לעצמו בשנת 2017 14 מדדים מרכזיים לשיפור השירות שמקבלים אזרחי ישראל ממערכת הבריאות. במרבית המדדים עמד משרד הבריאות בהערכות, כמו בהקטנת צריכת מלח וסוכרים, בהפחתת ההשמנה בקרב ילדים ובצמצום התחלואה בשפעת בקרב ילדים. מנתוני הבדיקה עולה כי מספר הילדים שחלו בשפעת על כל עשרת אלפים ילדים ירד מ־166 ל־160 ילדים.
גם מדד שביעות הרצון של האזרחים מהשירות בחדרי מיון עלה מ־66% בשנת 2016 ל־74% בשנת 2017. מנגד, נמצאו ליקויים בתוכנית להגדלת היקף הניתוחים המבוצעים במימון ציבורי ולהפחתת ההוצאה הפרטית על ניתוחים. בשנת 2016 הוקצבו לשם כך 160 מיליון שקל, כשתקציב זה היה אמור לגדול משמעותית בשנת 2017 ובכך לחסוך לאזרחים הישראלים הרבה כסף על ניתוחים פרטיים. בפועל, מתוך תקציב מוערך של 635 מיליון שקל לטובת יישום התוכנית, נוצלו רק 420 מיליון שקל מסיבות ביורוקרטיות. במשרד הבריאות מבטיחים כי בכסף שלא נוצל ייעשה שימוש בשנת 2018.
משרד האוצר הציב לעצמו שבעה מדדים מרכזיים, בראשם ניהול הגירעון התקציבי. בשנת 2016 עמד הגירעון על 2.15% ובמשרד האוצר העריכו כי עקב ההוצאות הממשלתיות הגירעון יגדל ל־2.9%. למרות זאת שנת 2017 נסגרה עם נתון טוב מבחינת קופת האוצר - 1.97%. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הגידול בהכנסות המדינה ממסים מעל המשוער.
מדד אחד קריטי לשר האוצר משה כחלון הוא של התחלות הבנייה, שבמקום לעלות בשנת 2017, דווקא ירדו. הערכה באוצר הייתה כי 2017 תסתיים עם 60 אלף התחלות בנייה לעומת 2015 שבה התחלות הבנייה עמדו על 55 אלף, אך בפועל הסתיימה השנה עם 54 אלף התחלות בנייה בלבד.
משרד השיכון משלים את התמונה עם נתונים נאים למי שעומדים בקריטריונים לתוכנית מחיר למשתכן. על פי הנתונים, בשנת 2017 שווקו יותר מ־28 אלף יחידות דיור במסגרת התוכנית - 1600 יחידות דיור יותר ממה שציפה המשרד מראש. גם מספר יחידות הדיור שעלו להגרלה בשנה האחרונה היה גבוה מהמצופה ועמד על יותר מ־22 אלף יחידות דיור. כך שהתמונה המלאה היא שישנן פחות התחלות בנייה לכלל הציבור, אך יותר יחידות דיור לזכאים להשתתף בתוכנית מחיר למשתכן.
במשרד העבודה והרווחה רשמו נתונים פחות מחמיאים בנושא ההרוגים באתרי הבנייה. המשרד הציב לעצמו לעמוד ביעד של לא יותר מ־25 הרוגים לשנה. בפועל, הסתיימה 2017 במותם של 29 פועלי בניין, בדומה לשנת 2016 שבה נהרגו 30 פועלים. גם בשיעור תעסוקת גברים חרדים לא רשם המשרד הצלחה במדדים, כאשר ביקש להגדיל ב־4% את מספר המועסקים במגזר שעמד על 51.5% ב־2016. בפועל הסתיימה שנת 2017 בירידה עם מספר המועסקים שעמד על 51.1% בלבד.