האם מתגבש בחשאי צמד גימ"לים בפוליטיקה הישראלית? יו"ר מפלגת העבודה והמחנה הציוני אבי גבאי והרמטכ"ל לשעבר רב־אלוף (במיל') בני גנץ מנהלים בחודשים האחרונים מרתון פגישות ומגעים שעיקרו לחץ כבד שמפעיל גבאי על גנץ להצטרף למפלגה. על פי גורמים בכירים במפלגה, בין השניים הושג לאחרונה סיכום עקרוני, ולפיו גנץ יצטרף למחנה הציוני כמועמד המפלגה לראשות הממשלה, בעוד גבאי ימשיך להיות יו"ר המפלגה ומספר אחת ברשימה.

גורם המקורב למו"מ בין השניים אישר את הפרטים אתמול. הוא אמר שהשניים "קרובים מאוד לסיכום" והוסיף כי לדעתו זו הנוסחה שיכולה לרבע את המעגל ולספק לכולם את מה שהם צריכים: גבאי לא מוותר על היותו ראש המפלגה, גנץ מקבל הזדמנות להיות ראש הממשלה.

מדובר בהסדר שלא פוגע בכבודו של גבאי, ומשמר את יכולתו של גנץ להדיח את בנימין נתניהו. אם אכן המפלגה תזכה בבחירות וגנץ ירכיב ממשלה, גבאי יהיה השר הבכיר בה. אם לא, גנץ יפנה את הזירה וגבאי ימשיך להוביל את המפלגה (עד שיודח, כמיטב המסורת, בפריימריז).



כפי שפורסם ב"מעריב" בעבר, גנץ כבר קיבל את ההחלטה ללכת לפוליטיקה, ולמרות רומן ארוך וחשאי שניהל עם שליחי משפחת נתניהו מבלפור, החליט לא להצטרף לליכוד. אם אכן יגובש ההסכם הזה בינו לבין גבאי, הוא יזכה להיות מועמד לראשות הממשלה ארבע שנים לאחר שסיים את תפקידו כרמטכ"ל. יש אפשרות שהשניים סיכמו עקרונית, אך השאירו את ההחלטה הסופית לשלב מתקדם יותר.

ההערכה במערכת הפוליטית כעת היא כי הבחירות יתקיימו בתחילת השנה הבאה או באמצעה. שר האוצר משה כחלון אמר לאחרונה לכמה ממקורביו כי יש לו סיכום עם ראש הממשלה נתניהו על בחירות בסביבות מרץ־אפריל 2019. ערכם של סיכומים עם נתניהו בנושא הזה אינו רב, כי ראש הממשלה מסוגל לשנות את דעתו בכל רגע נתון. עם זאת, אפשר ללמוד מכך שכחלון עצמו יהיה מוכן לבחירות במועד האמור וכי עד אז יוכל להציג סל הישגים מלא בפני בוחריו.

גבאי. יישאר יו"ר המפלגה. צילום: אבשלום ששוני

מועד כזה לבחירות הופך את גנץ לרלוונטי, מכיוון שבחודשים הקרובים תסתיים תקופת הצינון שלו על פי החוק והוא יוכל להתמודד. אם הבחירות היו מוקדמות לחודש נובמבר, גנץ היה נתפס לא מוכן ולא יכול היה להתמודד, לאור הצינון. אולם האפשרות של ראש הממשלה להקדים את הבחירות לשנה זו נראית כרגע קלושה עד אפסית.

בשיחה עם "מעריב" הכחיש גבאי את הסיכום עם גנץ, אישר שיש ביניהם מגעים מתקדמים ואישר את העובדה שגנץ נוטה לבוא לעבודה. “אין בינינו שום סיכום על שום דבר”, אמר גבאי, “הקונסטרוקציה הזו לא הגיונית ולא מתאימה. או שאתה יו”ר או שלא. יחד עם זאת אני סבור שגנץ אכן נוטה להצטרף אלינו”.
חובה להוסיף שעד כה לא צבר גבאי רקורד של הכחשות שקריות. יחד עם זאת, הכחשתו אינה גורפת. יודגש כי סיכום כזה, אם אכן מסתמן, אמור להישמר בסוד עד הרגע האחרון, כדי למנוע מגנץ להישחק כבר עכשיו על ידי מכונת התעמולה של נתניהו.

בנוסף, נודע ל”מעריב” כי המפלגה ערכה לאחרונה סקר עומק בהיקף כפול מהרגיל כדי למדוד את מצבה האמיתי בציבור. ממצאי הסקר מורים כי המצב אינו נורא עד כדי כך: העבודה מקבלת בסקר הזה 15 מנדטים, יאיר לפיד 17־18 בלבד, נתניהו 32. בסקר נבדקה גם הצטרפותו הפוטנציאלית של בני גנץ למפלגה, ומתברר כי אם היה מצטרף היא הייתה מזנקת ל־20 מנדטים.

אבל כאן מגיע הסיפור האמיתי. הסקר שערך גבאי בדק גם כמה מנדטים תקבל המפלגה אם הרמטכ”ל לשעבר יועמד בראש הרשימה כמועמדה לראשות הממשלה. במקרה הזה נרשם זינוק גדול עוד יותר, עד 25 מנדטים. במילים אחרות, העבודה מזנקת מ־15 ל־25 מנדטים אם גנץ מחליף את גבאי כמועמד לראשות הממשלה. האם זה מספיק כדי לגרום לגבאי לוותר על מקומו לגנץ? על זה הם מדברים עכשיו, ועל פי בכירים במפלגה, הכיוון הוא פשרה מפא"יניקית כמתואר בכותרת.