"הוא היה מגלומן, הוא היה מטורף על כסף. הוא גאון עם שיגעון. כשהיה את הסיפור עם הסמים, המפכ"ל אהרונישקי שאל אותי אם יכול להיות שגונן סוחר בסמים, אמרתי שלדעתי בטוח כי הוא חולה כסף. יום אחד הוא הודיע לנו שאבא שלו מת, הוא שם אותו בסלון, קבר אותו באותו יום והגיע לעבודה למחרת. היינו המומים. יום אחד הוא כל כך הצליח להרגיז את רפול, שהוא שלח לי פתק 'אני מבין כיצד נוצרים דחפים לרצח'. הפתק הזה הבהיר הכל".
"הוא גר בשכירות בתל עדשים, ורפול היה שם, והוא התחבר אליו. הוא לא התחבר לאנשים. הוא היה מסוכסך עם המוח שלו. הוא ממש לא טיפש. אני אמרתי לו יום אחד שאני לא רוצה להיות שר, נשיא, כלום, ורק שלא ידבר איתי בכלל. אל תתקרב אלי. אחרי שהוא יצא מהכלא הוא התקשר ורצה להיפגש, סירבתי, ופתאום יום אחד הוא הופיע לי במשרד ואמר 'לא תגרש אותי מכאן, נכון?'. הוא רצה למכור לי סולר למכוניות שלי, שאלתי אותו 'אתה רוצה שכולם ייסעו בזיג זג".