פרקליטיה של שרה ניסו להדוף את הטענות, אולם היועץ המשפטי לממשלה לא השתכנע לסגת מכתב האישום. גם ניסיונות הפשרה, במסגרתה הייתה אמורה להשיב את הכספים שנטלה על פי החשד שלא כדין, עלו על שרטון. ומשום כך החליטה היום הפרקליטות על הגשת כתב האישום.
בכתב האישום נדחו טענותיה של נתניהו, לפיהן היא לא שהתה בבית רה"מ ולא ידעה על המתרחש: "המעון התנהל על פי הנחיותיה ובפיקוחה של הנאשמת. הנאשמת בחרה עובדים במעון ועל פי החלטתה הופסקה עבודתם. הנאשמת קבעה לעובדי המעון משימות ומטלות, ועקבה באופן צמוד אחר ביצוען. עובדי המעון נדרשו לדווח ולקבל אישור מהנאשמת להיעדרויות מהעבודה. בין היתר, הנאשמת הנחתה את הנאשם ואת אבות הבית במעון באשר למצרכים ולשירותים שהיא מבקשת שיסופקו לה על ידי המשרד. לעתים, כאשר המצרכים והשירותים לא סופקו, או לא סופקו לשביעות רצונה, הפצירה הנאשמת בנאשם שישיג ויסדיר את אספקת השירות או המוצר המבוקש, זאת גם במקרים בהם ידעה כי הדבר אינו כלול בהוצאות המאושרות על ידי המשרד ואף במקרים בהם הנאשם הסביר לנאשמת כי אין הצדקה למימון אותו שירות או מוצר על ידי המשרד. במקרים המתוארים להלן, בסופו של דבר ולמרות הסבריו, מילא הנאשם אחר בקשותיה האמורות של הנאשמת וגרם לכך שהשירות או המוצר יסופקו על חשבון המשרד, שלא כדין".
מלבד זאת, צוין כי נתניהו "דרשה להעסיק במעון מלצרים שאינם עובדי המעון להגשת ארוחות בסופי שבוע ובאירוחים פרטיים במעון. כן דרשה הנאשמת כי שירותי המלצרות יינתנו על ידי מלצרים מסוימים, אשר סברה כי הם ברמה גבוהה. על מנת להיענות לדרישתה זו של הנאשמת וכדי לאפשר את העסקתם, רשם הנאשם את המלצרים כ'עובדי תגבור' או כ'עובדי ניקיון', כך שאנשי החשבות במשרד לא ידעו כי במעון מועסקים מלצרים. כמו כן, השכר שדרשו המלצרים היה גבוה משמעותית מתקרת שכרם של עובדי תגבור או ניקיון, על כן הנחה הנאשם את המלצרים לרשום בדיווחי הנוכחות כמות שעות עבודה גדולה יותר מזו שביצעו בפועל, בכדי שיקבלו עבור עבודתם את השכר המוגדל עליו סיכם הנאשם עמם, וכך אכן נעשה על ידי המלצרים".
לפני כחודש וחצי פנו פרקליטיה של נתניהו, עורכי הדין ד”ר יעקב וינרוט, יוסי כהן ועמית חדד, אל פרקליט מחוז ירושלים דני ויטמן, בניסיון לקבוע איזה סכום על נתניהו להשיב לקופת המדינה, זאת כתנאי לדיון על הסדר טיעון אפשרי. אולם, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, וההצעות שהונחו בפניו נדחו על ידי ויטמן, מה שסיכל כמעט לחלוטין את הסיכוי להגיע להסדר טיעון.
בתחילת מאי נפגשו מנדלבליט וניצן עם פרקליטיה של נתניהו, לאחר שהאחרונים ביקשו להגיע להסדר מקל עם רעיית ראש הממשלה והבהירו כי בכוונתה להשיב כספים. אף שבכתב האישום המתגבש נטען שנתניהו לקחה מקופת המדינה 360 אלף שקל הציעו פרקליטיה להחזיר 50 אלף בלבד. מנדלבליט וניצן דרשו כי לפני שיפתחו בדין ודברים בנוגע להסדר, על הפרקליטים להגיע להסכם עם ויטמן. ב-31 במאי ניר חפץ, עד המדינה בפרשת בזק, עדות בפרשת המעונות, ואף העביר לחוקרים חומרים הקשורים לנושא.
בינואר האחרון נערך לנתניהו שימוע. על פי החשד, החל מראשית חודש ספטמבר 2010, לכל המאוחר, ועד לחודש מרץ 2013, היא פעלה בצוותא עם עזרא סיידוף, אשר שימש תחילה כראש אגף בכיר משאבים חומריים ומבצעיים במשרד ראש הממשלה ובהמשך כסמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, ליצירת מצג שווא שלפיו במעון הרשמי של רה"מ ברחוב בלפור בירושלים לא מועסקת מבשלת, למרות שבפועל לאורך כל התקופה הועסקו במעון מבשלות.
הסיבה למהלך, עפ"י החשד, היא על מנת לעקוף את הוראות הנוהל, בהן נקבע בין היתר כי "במצב בו לא מועסק/ת במעון הרשמי מבשל/ת, ניתן יהיה להזמין על פי הצורך מזון מבושל מוכן למעון הרשמי...", ולהשיג כתוצאה מכך את מימון המשרד הן להעסקה של מבשלות שבישלו ארוחות במעון והן להזמנת ארוחות מוכנות ולהזמנת שפים שיבשלו במעון. בדרך זאת התקבלו במרמה מהמדינה מאות ארוחות ממסעדות ומשפים בשווי של כ-359 אלף שקל.
התרעות פיקוד העורף