"החלטתי לעבוד על זה ברמה האישית ולקחת את כל מה שעברתי כניסיון חיים. אמרתי לעצמי שהיו לי נפילות, אבל גם הצלחות. בשואו ביזנס, חלק מהעניין היה להיות אהוב. כשהגעתי לפוליטיקה לקח לי זמן להבין שזה לא בדיוק כך. בפוליטיקה אין רק אהבות".
"בשבילי כנסת ישראל זה מקום מכובד, והייתי גאה להיות חלק מ־120 חברי הכנסת. אלו אנשים שנותנים את חייהם לעבודה הזאת, והיא לא תמיד מספיק מוערכת. ללא ספק, צריך לשמור על הכבוד הזה, וההתנהגות צריכה להיות ראויה. בגלל הגימיקים, שילמתי מחיר אישי כבד. עכשיו אני מסתכלת לאחור. את ההתנצלות שלי כל מי שנפגע כבר קיבל. אולי הרטוריקה שלי הייתה לא נכונה ופגעה בהם. אבל זה ניסיון שממנו לקחתי הרבה דברים ולמדתי על עצמי".
"עם הגימיקים גמרתי. צריך לנצל את הכוח של איש ציבור. זאת עבודה שחורה. אם אציל נפש אחת, כבר עשיתי עבודה. לפעמים, כדי לקדם פרויקטים, צריך לנצל כל מיני דברים. כשדיברנו על ריצה לעירייה, עלו כל מיני הצעות לגימיקים, אז אמרתי: לא, לא, לא. אני סיימתי עם זה".
לאחר שסיימנו את הראיון, טלפנה אלי מיכאלי ובפיה בקשה: "תכתוב בבקשה שלפני שנתיים הוספתי שם עברי. אני עכשיו נקראת אנסטסיה יהודית מיכאלי. זה שמי עכשיו. ב־2016 בחרתי בשם יהודית, ובאותו רגע הרגשתי כמי שנולדה מחדש. השם אנסטסיה קשור יותר לזהות הקודמת שלי ברוסיה. פה הרגשתי צורך שיהיה לי שם יהודי".