נפתלי בנט קרא את הראיון עם אהוד ברק, שפורסם במעריב בערב ראש השנה, ברגשות מעורבים. חלק ניכר מאמירותיו הטעונות של ברק הופנה לכיוונם של "בנט ואיילת", מה שלא יכול להזיק לבנט בתוך האלקטורט שלו. אבל בנט מנסה כבר הרבה זמן (ולא בהצלחה יתרה) לפרוץ אל מחוץ לאלקטורט שלו. אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה, והוא רוצה, הוא חייב להיות מנהיג "כל־ישראלי". בנט ביקש להגיב על הראיון, שהפך לשיחת היום הפוליטית בראש השנה. מעריב נענה ברצון.
"דבריו של ברק מבטאים הסתכלות פופוליסטית ומפוחדת", אומר בנט כעת. "זו הסתכלות כמעט דטרמיניסטית שלפיה אנחנו לא שותפים לעיצוב גורלנו, חוץ מנסיגות חוזרות ונשנות. הוא אומר את הדברים האלה בביטחון של נביא זעם שצופה פני עתיד. לדעתי, הוא מנותק מהמציאות ומפיץ חרדה. זו זכותו. הבעיה היא שעובדתית הוא טועה. הוא טועה סדרתי. הוא לא נביא זעם בעיניי, אלא נביא שקר, קצת טרחני".
"דובנוב, שהיה היסטוריון ודמוגרף, חזה בתחילת המאה הקודמת שעד שנת 2000 נגיע לחצי מיליון יהודים בארץ ישראל. הגענו ליותר מפי עשרה. פרופ' רוברטו בקי, שייסד את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניסה להסביר לבן־גוריון בשנות ה־40 שפשוט אי אפשר להקים כאן מדינה יהודית כי היא תהיה מדינה ערבית. בן־גוריון הבין שאין לקבל דמוגרפיה כגזירת גורל. מנהיג צריך לייצר דמוגרפיה".
"אני מופתע שברק, שאמור להיות איש מקורי, מקובע על אותה נוסחה כל השנים האלה, שבסוף נגיע לשתי מדינות או למדינה אחת, פלסטינית. הבעיה איתו היא שהוא כל כך בטוח בעצמו, עד שהסיע את המדינה ב־400 קמ"ש לתוך הקיר של קמפ דייוויד והאינתיפאדה השנייה".
"בג"ץ ביטל את ההחלטה ההיא ברוב דחוק של שופט אחד, מה שמעצים את הצורך באיזון מחדש של המערכת. כמו שאמרתי, אנחנו לא מרסקים את בג"ץ, אלא בסך הכל מנסים לחזור למצב הבריא של לפני המהפכה החוקתית".