"אני רואה את עצמי כממשיך דרכם של ז’בוטינסקי ובגין, ומעל הכל, בדבר העיקרי - האמונה בשלמות הארץ. בלי זה אין דבר כזה ללכת בדרכם”, אומר שר המדע אופיר אקוניס על רקע תמונותיהם של שני מנהיגי תנועת הליכוד: ראש הממשלה השביעי יצחק שמיר ומייסד התנועה זאב ז’בוטינסקי. מולם, בקטן יותר, ועל פי המקובל, תלויות תמונותיהם הרשמיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין וסמל המדינה.
על השולחן של אקוניס מונח ספר הכורך בתוכו את כל נאומיו של בגין, מנהיגה הנערץ והטראגי של התנועה. ככל הנראה לא מדובר בתפאורה שהוכנה מראש לצורך הראיון, לנוכח העובדה שאקוניס מזכיר את פועלם של מנהיגים אלה כמעט בכל משפט שני. כשאנו מדברים על דוקטרינת ניהול הסכסוך שנתניהו מנסה להוביל בימים אלה, אקוניס מביט בתמונתו של שמיר בחיוך ואומר: “זה המקור”.
בימים אלה, אקוניס, שהתחיל את דרכו כחבר ליכוד עוד בשנת 1992, סוגר שלוש שנים כשר המדע והטכנולוגיה בממשלה, מאז החליף את שגריר ישראל באו”ם דני דנון בתפקידו. בשלוש השנים הללו עלה שמו של המשרד לא פעם לכותרות: לעתים בהקשרים חיוביים כמו קייטנות המשרד שסיפקו פתרון להורים באוגוסט או אירועי “ליל המדענים”, שמשכו מבקרים רבים, ולעתים בהקשרים שליליים, כמו הסערה האחרונה שפרצה בעקבות החלטתו של השר לא למנות את פרופ’ יעל אמיתי, חוקרת מוח בעלת שם עולמי וראש בית הספר למדעי המוח באוניברסיטת בן־גוריון, לנציגת הנהלה מטעם מדינת ישראל בקרן מדעית ישראלית־גרמנית למחקר ופיתוח (GIF), מאחר שבשנת 2002 חתמה על עצומה הקוראת לחיילי צה”ל לסרב לשרת בשטחים.
“אין כאן בכלל עניין פוליטי”, קובע אקוניס כעת. “הצעד שלי היה מוסרי מן המעלה הראשונה. אני מאמין שאיש או אישה שכותבים או תומכים בשם התואר האקדמי שלהם בעבירה על החוק לא יכולים לייצג את מדינת ישראל. החוק מאוד לא סובלני כלפי סרבנות, והגברת אמיתי חתמה על מכתב שתומך בסרבנות ומעודד אותה. האם אני כשר צריך לשלוח איש או אישה לפורום שפועל מתוקף הסכמים בין מדינות ובין ממשלות להיות נציגה שלנו כאשר היא מעודדת עבירה על החוק, אומרת לחיילים היכן הם יכולים לשרת וגם אומרת: ‘תקבלו מהסגל האקדמי תמיכה’? אני מתנגד לסרבנות מימין ומשמאל. אני סולד מסרבנות של חרדים, בעיני זה דבר נוראי. אני אומר לך שהניסיון לקשר את זה לקידום פוליטי הוא אחד הכזבים הגדולים ביותר, וכל ילקוט הכזבים הזה לא יזיז אותי ממקומי”.
כך או כך, להחלטתו של אקוניס כבר היו השלכות בשטח - שתי חוקרות גרמניות התפטרו מחברות בכירה בוועדה המדעית הישראלית־גרמנית וכינו את התנהגותו של אקוניס “סקנדל”. "מדברת איתי פרופסורית מגרמניה על מדינות חשוכות ולא דמוקרטיות?" הוא מגיב בכעס. "בכל הכבוד הראוי הייתי מציע לה לשקול היטב את מילותיה כשהיא מדברת על טיב היחסים בין ישראל לבין גרמניה. לגרמנים ייקח עוד שנות נצח לזכות בסליחה, אם בכלל יזכו בה אי פעם. אני בוודאי לא אסלח לגרמנים לעולם. אז היא באה ואומרת לי 'מדינות חשוכות'? נו, באמת".
במסגרת הפרשה הזאת נכנס אקוניס לעימות מתוקשר עם בכירי האקדמיה הישראלית, ובראשם נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ’ יוסף קלפטר, שטען כי החלטתו של אקוניס תביא לפגיעה בשותפות המחקרית בין ישראל וגרמניה ופנה לראש הממשלה כדי שיתערב בביטול המינוי. “איזו עזות מצח יש לאותם מבקרים”, אומר אקוניס. “מדוע הם מעולם לא אמרו ביושר ובהגינות כי בימיו של אופיר אקוניס כשר המדע, התקציבים למחקרים בכל האוניברסיטאות בישראל והמלגות הגיעו לשיא של כל הזמנים?”
אקוניס, 45, נשוי ואב לשניים, נולד וגדל בתל אביב. את שירותו הצבאי העביר ככתב צבאי במפקדת קצין חינוך ראשי, ולאחר מכן השלים תואר ראשון במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. ביוני 1996, לאחר ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החל לשמש כסגן יועץ התקשורת של ראש הממשלה. בהמשך היה דובר הליכוד ושימש כדובר שר המשפטים מאיר שטרית. ב־2004 מונה ליועץ התקשורת של נתניהו בלשכת שר האוצר. ב־2009 נבחר לראשונה לכנסת.
בניגוד לעמדותיו בנושא המדיני, בכל הנוגע לסוגיות דת ומדינה אקוניס מציג קו ליברלי שכבר אינו נחלתו של הימין בעשורים האחרונים. הוא חילוני, ולאחרונה יצא נחרצות נגד עמדת הממשלה בעניין התיקון השנוי במחלוקת לחוק הפונדקאות, שבלחץ הסיעות החרדיות לא הוכנס לתוכו הסעיף המתיר לאבות יחידנים או הומוסקסואלים לבצע הליך פונדקאות בישראל כמו זוג הטרוסקסואלי.
בשלב הזה מפנה אותי אקוניס לגזיר עיתון משנת 1977, ובו כותרת המודיעה כי הליכוד זכה ב־43 מנדטים: “מצד אחד הציבור הישראלי אומר: ‘אתם לא יכולים לקיים ממשלה ואתם נסחטים’, ומצד שני אני שואל: למה הם לא מצביעים למפלגות גדולות ונותנים לנו יותר כוח?”
אקוניס לא מהסס למתוח ביקורת על מהלכיו הפוליטיים של ראש הממשלה נתניהו, למשל בעקבות החלטתו לא להכריז על הליכה לבחירות בחודש מרץ האחרון, עת הגיעה הקואליציה למבוי סתום בנוגע לחוק הגיוס. “נכנסתי ללשכת ראש הממשלה במרץ 2018, לא היה אף אחד בחדר, ואמרתי לו כך: ‘אתה יכול לחזור על הישגיו של מנחם בגין עם קידומת 4’ - האחרון שהביא 40 מנדטים היה שמיר, ובגין הביא יותר מ־47”, הוא מספר. “שמת לב שבמקרה נתניהו שלף פתאום את הספרה 4 בהקשר של המנדטים? (נתניהו אמר לאחרונה: "בבחירות הכלליות, המספר 35 מנדטים הוא סביר והמספר 40 הוא יעד" – י"ק) נתניהו התלבט מאוד. אני מעריך שסיכויי הבחירות היו אז 80% בעד”.
אקוניס לא חוסך את שבטו גם מחברי הכנסת מהאופוזיציה שבאותה העת ביקשו לדחות את הבחירות מאחר שחששו כי נתניהו רוצה להקדים אותן כדי לנצל את אירועי הֻ־70 למדינת ישראל, וגם את העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, לתעמולת בחירות. “האם שמעת אי פעם על אופוזיציה שאינה רוצה בחירות?” אומר אקוניס. “האופוזיציה בישראל עמדה מול המבחן הזה במרץ - בחירות עכשיו או בחירות ב־2019 - והיא השתפנה. זו הסכנה לדמוקרטיה, שהאופוזיציה בישראל לא מאתגרת את השלטון. כשהליכוד היה באופוזיציה, מה הייתה הדרישה האולטימטיבית שלנו? מה היינו אומרים עם קומנו בבוקר ועם לכתנו לישון בלילה? ‘בחירות מיד’. ‘הממשלה לא מתפקדת’. הם פחדנים. האם הקורא מכיר אופוזיציה בעולם שלא רוצה בחירות? איפה נשמע כדבר הזה?”
אקוניס, מקום 15 ברשימת הליכוד כיום, שם לו ליעד להתברג בעשירייה הראשונה של הליכוד בפריימריז הקרובים. “האם אני חושב שאגיע לשם?" הוא שואל. "אני מעריך שכן. יש כאלה שיגידו שהסגנון שלי אנכרוניסטי וארכאי. האם אני מבקר אותם? לא. אני חבר ליכוד משחר נעורי, מעולם לא החסרתי יום אחד של תשלום דמי חבר בליכוד מאז התפקדתי באוקטובר 1992".
כזכור, שר החוץ המכהן בשלוש וחצי השנים האחרונות הוא ראש הממשלה נתניהו, ששמר לעצמו את התפקיד היוקרתי. אקוניס מודע לכך שסיכוייו לקבל את התפקיד נמוכים, אך סבור כי כהונתו כשר המדע הכינה אותו לתפקיד. “אני יוצא בקרוב לשנגחאי. זה יהיה הביקור השלישי שלי בסין”, הוא מספר. “אמרו ששר המדע הבריטי לא מעוניין לעשות הסכמים עם ישראל, אבל בתוך חודש וחצי מנסיעתי לשם הוא היה פה וחתמנו על הסכם שיתוף פעולה במקום שבו קיימים ארגוני ה־BDS הכי דומיננטיים. האם אני יכול להיות שר חוץ באישיותי? כן. בכישוריי? כן. פעם אמר השר יצחק מודעי שיש לו ‘90% כישורים להיות שר חוץ’. משפט יפה”.
אך עם כל הכבוד לכישורים, מה שעלול לעצור את אקוניס מלהתמנות לתפקיד בכיר בליכוד ובממשלה הוא ריחוקו מנתניהו בשנתיים האחרונות, לאחר שבמשך שנים נחשב לאחד המקורבים אליו. הרקע לכך הוא חילוקי דעות קשים בין השניים בנוגע לאופיו של תאגיד השידור הציבורי, עוד בימים שטרם הגחתו לאוויר העולם.
“קו פרשת המים היה אחרי שהייתה הצבעה על המשך פעילותה של רשות השידור לשנה נוספת, והרגשתי שאיני מקבל גיבוי מנתניהו למהלכים ציבוריים. ומה היה המהלך הציבורי? אימוץ מסמך האתיקה של רשות השידור שעוסק באיזון בשידורי הטלוויזיה והרדיו. ההסתייגות הזאת נכנסה לחוק, ואז הוצאה החוצה בלחץ ציבורי אגרסיבי ובטענה שזו ‘סתימת פיות’. זו הייתה הדוקטרינה של נתניהו ששמעתי במשך 20 שנה וגדלתי על ברכיה, וכשעשיתי את זה, לא רק שלא קיבלתי ממנו גיבוי, אלא שמקורביו, ובראשם מומו פילבר (שלמה פילבר, לשעבר מנכ”ל משרד התקשורת והיום עד מדינה בפרשת 4000 - י”ק), תדרכו את כל העיתונאים נגדי. אז אמרתי: ‘ראש הממשלה, עד כאן. תודה לך על האמון בשלושת החודשים, אני מתכבד להחזיר לך את האחריות שהטלת עלי בנושא’. זה השאיר לי זמן להיות שר מדע פעיל, נמרץ ואנרגטי”.
אחת השמועות העיקשות ביותר במערכת הפוליטית היא כי יו”ר כולנו משה כחלון יחשב מסלול מחדש לפני הבחירות ויפנה בחזרה לליכוד במטרה לרוץ עם ראש הממשלה נתניהו ברשימה משותפת. לפי ההערכה, בתמורה יעניק נתניהו לכחלון שריונים ברשימה, בדומה לבחירות 2013, אז רצו יחד ישראל ביתנו והליכוד. “אתנגד נחרצות לשריונים”, אומר אקוניס. “אני חושב ששיטת השריונים פסולה ואנטי־דמוקרטית. לא יכול שרוב הרשימה נבחרת, וחלק מהרשימה נבחר בשריון. איזה פרס מגיע למפלגת כולנו על זה שגזלו מאיתנו שישה־שבעה מנדטים? כל אדם מכולנו שרוצה לעזוב את כולנו - שיתמודד כמו כל אחד אחר. השריון של כולנו בליכוד לא ירד מסדר היום, ואני אמרתי לידידי משה כחלון שאם הוא ירצה לחזור לליכוד, הוא יצטרך להתמודד”.
במסגרת מערכת הבחירות המוניציפלית, אחד השמות שנזרקו לחלל האוויר בכל הנוגע לבחירות לראשות עיריית תל אביב היה של אקוניס עצמו, שהתלבט לא מעט עד שהחליט בסופו של דבר לא לרוץ.
פרופ’ יעל אמיתי מסרה בתגובה: "ההיתממות של השר מהווה עלבון לאינטליגנציה של המצביעים שלו מכמה סיבות: עליו הייתה מוטלת האחריות לאייש תפקיד מקצועי, והייתה לו שנה שלמה לבחור באדם המתאים. יכול היה לבחור במדען אחר. אני לא ביקשתי את התפקיד – המשרד שלו פנה אלי ברגע האחרון, ואני הסכמתי לקחת על עצמי תפקיד שלא היה בו לא קידום ולא תמורה כספית. לבסוף, אחרי שיצר מהומה תקשורתית וגרם תוך כדי כך נזק אדיר למדע הישראלי, השר יודע היטב שהעתירה לבג"ץ היא עקרונית, כדי למנוע מהפוליטיקאי הבא להשתמש במינויים מקצועיים ככדור במגרש הפוליטי, לצורכי קידום אישי. יפסוק בג"ץ אם מה שעשה השר הוא אומנם מעשה 'מוסרי', ראוי ומותר במדינת ישראל".
פרופ’ יוסף קלפטר, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), מסר בתגובה: "השר אקוניס מסיט שוב ושוב את השיח ומנסה להסוות את החלטתו השגויה - שימוש ציני בסמכויותיו, תוך קידום אג'נדה פוליטית ברורה, במקום לאשר מינוי ראוי ומוצדק של חוקרת מובילה בתחומה. כל זאת רק בשל רצונו של השר לדלות כמה נקודות פוליטיות בקרב מפלגתו.
המאבק של ור"ה הוא על עתיד מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. נציגי אקדמיה ישראלים מובילים ומחזקים את תדמיתה של ישראל בעולם ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות. זה האינטרס שצריך להוביל את חברי הממשלה במקום פנקסנות פוליטית".
שלמה פילבר ביקש לא להגיב לטענות.
התרעות פיקוד העורף