המידע נמסר השבוע במכתב רשמי של הכנסת שנשלח לתנועה לחופש המידע, לאחר שהבקשה המקורית הוגשה בפברואר. במכתב, שעליו חתום סמנכ"ל מידע והממונה על יישום חוק חופש המידע בכנסת, נמסר כי הנתונים הועברו בכפוף להגנה על פרטיות העובדים. הרשימה כוללת 39 משרות בכירות, ללא שמות העובדים, למעט תפקידים שניתן לזהות את נושאיהם.
אחרי אפיק ניצב בטבלת השכר מנהל או מנהלת ועדה, עם שכר ברוטו שנתי של 809,123 שקל, כ-67,427 שקל בחודש. במקום השלישי מזכיר הכנסת, ששכרו השנתי הגיע ל-806,148 שקל, כ-67,179 שקל בחודש. בהמשך הרשימה מופיעים סמנכ"ל עם 781,349 שקל בשנה וקצין הכנסת עם 780,141 שקל.
שכרו השנתי ברוטו של מנכ"ל הכנסת עמד על 767,026 שקל, כ-63,919 שקל בחודש. המשנה למנכ"ל קיבל 683,380 שקל, ואילו המשנה ליועצת המשפטית לכנסת קיבל 645,103 שקל. שתי סגניות מזכיר הכנסת מופיעות ברשימה עם שכר שנתי של 620,598 שקל ו-484,700 שקל, בהתאמה.
פערי השכר בולטים במיוחד בקרב מנהלי הוועדות. לצד המשרה ששכרה השנתי עולה על 809 אלף שקל, מופיעות ברשימה 13 משרות נוספות של מנהלי ועדות, בשכר שנע בין 455,833 ל-536,666 שקל בשנה. מדובר בפער של יותר מ-353 אלף שקל בשנה בין המשרה בעלת השכר הגבוה ביותר לזו בעלת השכר הנמוך ביותר בקבוצה.
גם בקרב היועצים המשפטיים לוועדות ניכרים הבדלים: שבע המשרות המופיעות ברשימה מתוגמלות בשכר שנתי שבין 661,967 ל-718,286 שקל. שמונת הסמנכ"לים המופיעים בנתונים משתכרים בין 559,348 ל-781,349 שקל בשנה. שני הקצינים במשמר הכנסת קיבלו 744,975 שקל ו-594,824 שקל.
הנתונים מציגים את השכר השנתי ברוטו ששולם בשנת 2025, ולא את שכר הנטו שהעובדים קיבלו בפועל. הם גם אינם מפרטים את הסיבות לפערים בין בעלי תפקידים דומים, כגון ותק, דרגה, רכיבי שכר נוספים או היקף העסקה.
חשיפת הנתונים מאפשרת לראשונה במסגרת הבקשה הזאת לבחון את מדרג השכר של בעלי התפקידים הבכירים במנגנון הכנסת, ואת הפערים הניכרים ביניהם.
התרעות פיקוד העורף