ליברמן ממשיך ומציב גבולות להרכב הממשלה: הוא מתנגד להקמת ממשלה שתלויה במפלגות הערביות, לרבות באמצעות הימנעות שלהן בהצבעה על הקמתה. לדבריו, לא יסכים להישען על מפלגות שאינן מוכנות להגדיר את חמאס כארגון טרור. לשיטתו, המטרה אינה מסתכמת בהשבעת ממשלה, אלא בהבטחת יכולתה לכהן ארבע שנים, להעביר תקציב ולאשר את תקנות יהודה ושומרון. הוא סבור שממשלה התלויה במפלגות הערביות לא תבטיח יציבות ועלולה להביא לחזרת נתניהו לשלטון בכוח גדול יותר.
על רקע העובדה שגוש השינוי לא השיג 61 מנדטים, ליברמן מביע נכונות לפשרות עם החרדים, תוך שמירה על עקרונותיו. בסוגיית הגיוס הוא עומד על קידום חוק שיעמוד במבחן בג"ץ, ומבהיר כי אין טעם בהסדר שלא יצלח את הביקורת השיפוטית.
בסדר היום שהוא מציג לכנסת החדשה נכללים החלפת יו"ר הכנסת, בחירת מבקר המדינה, הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות ובהמשך ביטול חוקי המהפכה המשטרית. עוד הוא דורש כי החלטתה הראשונה של הממשלה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח שבעה באוקטובר.