בראש רשימת החקיקה ניצבת הצעת חוק שתאפשר לכנסת להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי טבח 7 באוקטובר גם ללא החלטת ממשלה. לצידה הוגשו הצעות לביטול חוקי הרפורמה המשפטית של הקואליציה היוצאת, ובהם השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, השינוי במעמד ובסמכויות היועץ המשפטי לממשלה, השינויים במעמד מח"ש, וכן התיקון לחוק התקשורת וההסדרים שנקבעו בפקודת המשטרה.
אף שבתוכנית המקורית שאפו בגוש להקים בין שש לשמונה ועדות מיוחדות כדי לזרז את התהליך, המציאות המשפטית והפרלמנטרית כנראה לא תאפשר זאת. על פי ההערכות, הייעוץ המשפטי של הכנסת צפוי להטיל מגבלות על היקף החקיקה בתקופת ממשלת המעבר, ולאשר לגוש להקים כ-3 עד 4 ועדות זמניות בלבד (מלבד ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון), מה שיאפשר קידום של עד כארבעה חוקים בלבד לפני כינון ממשלה, לצד שתי ועדות מפקחות, ללא סמכות חקיקה, שצפויות לקום לענייני החברה הערבית ולענייני הנגב והגליל.
משמעות הדבר היא קיצוץ רוחבי בתוכניות החקיקה, כך שחלק ניכר מהחוקים שהוגשו לא צפוי לעבור בקרוב וככל הנראה ייאלץ להמתין עד להקמת ממשלה חדשה - אם זו אכן תקום.
בנוסף, המגבלה על מספר החוקים מייצרת מכשול נוסף במגעים מול המפלגות החרדיות, משום שאם בגוש יבקשו לקדם חוק להקפאת מעצר עריקים חרדים כחלק מההבנות מולן, הדבר יבוא על חשבון מכסת החוקים המצומצמת ממילא וייאלץ אותם לזנוח חלק מהחקיקה הליברלית שתכננו - מהלך שבמערכת הפוליטית מעריכים כי ייתקל בהתנגדות בעיקר מצד סיעת "הדמוקרטים" שהגישה שורה של חוקים הנוגעים לנושאי דת ומדינה.
התרעות פיקוד העורף