בריטניה מטילה סנקציות על שמונה חברות ישראליות ועל תנועת "צו 9": "לא נעמוד מנגד"

בריטניה הטילה סנקציות על שמונה חברות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון ועל תנועת "צו 9", בטענה להרחבת ההתיישבות ולחסימת סיוע לעזה. הצעדים כוללים הקפאת נכסים; בהתיישבות תוקפים את ההחלטה

אנה ברסקי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
פעילי צו 9 מוחים נגד הכנסת הסיוע לעזה | צילום: צו 9

מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה שמיישמת בריטניה מאז הודיעה בספטמבר על שינוי מדיניותה בנוגע לפעילות הישראלית ביהודה ושומרון ועל הרחבת סמכויותיה להטלת סנקציות במסגרת משטר זכויות האדם הגלובלי. לפי הודעת משרד החוץ הבריטי, שמונה החברות שנכללו ברשימה מעורבות בתכנון, בבנייה, בפיתוח ובשיווק של יחידות דיור ותשתיות ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון. בלונדון טוענים כי פעילותן תורמת להרחבת ההתיישבות, שאותה בריטניה רואה כמנוגדת לחוק הבינלאומי וכפוגעת באפשרות לממש את פתרון שתי המדינות.

השטח שבמחלוקת. שטחי E1
השטח שבמחלוקת. שטחי E1 | צילום: Yaniv Nadav/Flash90

בהמשך הוסיף: "ואנחנו לא נעמוד מנגד בשעה שאלו שחוסמים את הסיוע ההומניטרי שיש בו צורך נואש, מעמיקים את הייסורים הבלתי-נסבלים של האזרחים בעזה. הסטטוס קוו בגדה המערבית ובעזה הוא בלתי מקובל. אנחנו מחויבים לעבוד באופן פרודוקטיבי עם ממשלה ישראלית חדשה ועם הרשות הפלסטינית, בין היתר כדי לקדם שלום וביטחון בני-קיימא עבור ישראלים ופלסטינים כאחד".

שמונה חברות ישראליות ברשימת הסנקציות

בין החברות שעליהן הוטלו הסנקציות נמצאת החברה לפיתוח הר חברון, העוסקת בעבודות בנייה ותשתיות ובפיתוח יחידות דיור בדרום יהודה ושומרון. חברה נוספת היא חמדת שומרון, הפועלת בתחום ייזום, תכנון, בנייה ושיווק יחידות דיור, בין היתר בעינב, בכפר תפוח, בפדואל, במעלה אפרים, במצפה יריחו ובדולב.

ברשימה נכללת גם חברת ש.א.ג. (ולול) בניה ופיתוח בע"מ, הפועלת בתחום הבנייה והיזמות, בין היתר באפרת, בשילה ובעלי, וכן לב ההר יזמות, המשווקת ובונה יחידות דיור באיתמר, באלון מורה, בברוכין, ברחלים ובנריה. עוד נכללות ברשימה הרי זהב, העוסקת בפיתוח ובשיווק נדל"ן ביהודה ושומרון, ואריאל מגורים יהודה ושומרון בע"מ, הפועלת בין היתר באריאל, בעלי זהב, בפדואל, במיצד ובאפרת. שתי החברות הנוספות הן עמי גבירצמן אדריכלים 2021 בע"מ, משרד אדריכלות ותכנון המעורב בפרויקטים בכרמל, במעלה עמוס, בתקוע ובאפרת, וצ.פ. חברה לבניין בע"מ, הפועלת בין היתר במעלה ישראל, בנוקדים ובקריית נטפים.

אד מיליבנד
אד מיליבנד | צילום: REUTERS

על פי הודעת ממשלת בריטניה, החברות נתונות מעתה להקפאת נכסים ולהגבלות הנוגעות לכהונת דירקטורים, במסגרת משטר הסנקציות הבריטי. בלונדון הדגישו כי הצעדים מכוונים לפעילות ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולא למסחר עם ישראל בתחומי הקו הירוק, שאותו בריטניה ממשיכה לעודד.

"בניית בתי מגורים, הקמת מוסדות חינוך, פיתוח תשתיות ויצירת מקומות תעסוקה אינם פשע. זוהי חובתה הבסיסית של מדינה כלפי אזרחיה וזכותנו הטבעית לפתח את ההתיישבות בארץ ישראל". אלפסי קרא לממשלה להעניק גיבוי לחברות שנכללו ברשימת הסנקציות ולהאיץ את הפיתוח באזור.

"אני קורא לממשלת ישראל להגיב בנחישות להחלטה הבריטית, להעניק גיבוי מלא לחברות הפועלות ביהודה ושומרון ולהאיץ את תנופת הבנייה והפיתוח בהתיישבות. "התשובה לניסיונות להפעיל עלינו לחץ מדיני וכלכלי צריכה להיות עוד שכונות, עוד מוסדות ציבור, עוד אזורי תעסוקה ועוד משפחות שיקבעו את ביתן ביהודה ושומרון. את עתיד ההתיישבות הישראלית לא יקבעו בלונדון".

גם תנועת "צו 9" תחת סנקציות

לצד חברות הבנייה, הודיעה בריטניה על הטלת סנקציות נגד תנועת "צו 9", שפעלה לחסימת שיירות סיוע הומניטרי בדרכן לרצועת עזה. לפי הודעת משרד החוץ הבריטי, פעילי התנועה ארגנו חסימות של מעברים, נמלים וצירי תנועה ששימשו להעברת סיוע לרצועה, והפעילות נמשכה גם בחודש אוקטובר האחרון.

בריטניה קשרה את ההחלטה להידרדרות בתנאים ההומניטריים ברצועת עזה לקראת החורף. בהודעה נטען כי הצפות הותירו כמעט 4,000 בתי אב ללא קורת גג, וכי כ-1.4 מיליון בני אדם מתגוררים באוהלים או במחסות מאולתרים. עוד נמסר, בהסתמך על נתוני האו"ם, כי יותר מ-150 אלף אוהלים וכ-300 אלף יריעות ברזנט שהוכנו בידי ארגוני סיוע ומדינות תורמות עדיין ממתינים מחוץ לרצועה. לטענת הבריטים, הרשויות בישראל מעכבות את הכנסת הציוד, לצד הגבלות על הכנסת חומרי עץ הדרושים להקמת מחסות.

פעילי צו 9 חוסמים את הסיוע ההומניטארי בנמל אשדוד. 27.5.25
פעילי צו 9 חוסמים את הסיוע ההומניטארי בנמל אשדוד. 27.5.25 | צילום: צו 9

בשבוע שעבר הודיעה בריטניה על העברת סיוע נוסף בסך חמישה מיליון ליש"ט, כ-21 מיליון שקל, לתוכנית החורף של יוניצ"ף בעזה. זאת נוסף ל-14 מיליון ליש"ט שכבר העבירה לארגון השנה, במסגרת סיוע בתחומי הבריאות, התזונה, המים, התברואה וההיערכות לחורף. במקביל כינסה בריטניה יותר מ-50 מדינות ושותפות בינלאומיות בקריאה לישראל להסיר הגבלות ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי נוסף לרצועה.

בלונדון נערכים לצעדים נוספים

חבילת הסנקציות הנוכחית היא חלק ממדיניות רחבה יותר שמקדמת ממשלת בריטניה נגד הפעילות הישראלית ביהודה ושומרון. בספטמבר הודיע מיליבנד על כוונתו להרחיב את משטר הסנקציות, כך שיחול גם על חברות ויחידים המספקים שירותי בנייה, מימון, תשתיות ונדל"ן התומכים בהרחבת ההתיישבות.

ב-13 באוקטובר הוגשה חקיקה המרחיבה את סמכויות הסנקציות הבריטיות בתחום זכויות האדם והחוק ההומניטרי הבינלאומי. לצד הסנקציות האישיות והכלכליות, משרד החוץ הבריטי פועל גם לקידום הגבלות על יבוא סחורות מהיישובים הישראליים ביהודה ושומרון ועל מתן שירותי פרסום בבריטניה לנכסים בתחומם.

בממשלת בריטניה טוענים כי בארבע שנות כהונתה של הממשלה הנוכחית בישראל אושרו יותר התנחלויות מאשר ב-20 השנים שקדמו לה. בלונדון מבהירים כי המטרה היא להפעיל לחץ כלכלי ומדיני שיבלום את המשך הבנייה ויאפשר לקדם פתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים.

תגיות:
בריטניה
/
סנקציות