יו"ר מפלגת הציבור החרדי חושף: "נתניהו נפגש איתי; סירבתי להצעות לג'ובים ותקציבים"

בריאיון ראשון אחרי ההפסד בבחירות, מוטי לייטנר חושף את פגישתו עם נתניהו, ההצעות לתפקידים ולתקציבים שקיבל מגורמים בימין והאיומים שהופנו לדבריו לתומכיו. למרות הכישלון, הוא מתכוון להמשיך

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
מוטי לייטנר
מוטי לייטנר | צילום: יוסי אלוני
7
גלריה
משה גפני
משה גפני | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

את מוטי לייטנר, יו"ר מפלגת הציבור החרדי, זה אפילו לא מצחיק. "משיח זו לא תוכנית עבודה", הוא אומר בריאיון נרחב ראשון לאחר ההפסד בבחירות. "גם כשהמשיח יבוא נצטרך פה מדינה מתפקדת. וצריך להביא בחשבון את החשש שאולי הוא לא יגיע בשנים הקרובות, ואני אומר את זה בנימה דקה של סרקזם".

מהחינוך החסידי להייטק

באוגוסט האחרון הקים את מפלגת הציבור החרדי שדרשה הכרה בצורכי החרדים העובדים והמודרניים. במעשה זה קרא תיגר על הקו התקשורתי והפוליטי הבלעדי של מפלגות המיינסטרים החרדיות. לייטנר מוביל מצע המשלב הגנה על עולם התורה לצד תמיכה בפתרונות מעשיים לגיוס חרדים שאינם לומדים, קידום חינוך ממלכתי חרדי עם לימודי ליבה (ממ"ח) ושילוב חרדים בתעסוקה, במוסדות האקדמיה ובשירות אזרחי וביטחוני תוך שמירה על זהות ואורח חיים חרדי. "ההתחלה הייתה אצלי בבית", הוא מספר. "הוכשרתי להיות מורה, אבל אז התחתנתי, השלמתי בגרויות ולמדתי פיתוח תוכנה".

"לזה צריך להוסיף" הוא אומר, "את העובדה שרוב הסטודנטים החרדים כבר נשואים עם ילדים וצריכים במקביל לדאוג לפרנסת הבית. כיום רק מחצית מהגברים בחברה החרדית עובדים, לעומת 84% נשים חרדיות שיוצאות לעבודה, וגם אלו שכבר יוצאים לחפש עבודה כדי לפרנס את משפחותיהם, לא מוצאים את עצמם. המוכשרים שבהם מצליחים להקים עסקים ולהשתלב, אבל המסות הגדולות מתפרנסות בקושי. המשפחות החרדיות הן העניות ביותר בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים".

זו הייתה רק אחת הסיבות שהניעו את לייטנר להקים מפלגה. "היה לי ברור שהקול הזה שנקרא השתלבות חרדית במדינת ישראל צריך להישמע באוקטבות גבוהות יותר", הוא אומר. "הקדמנו לראות את ההקצנה בש"ס וביהדות התורה ואיך הנציגות החרדית לא הצליחה לקדם את הציבור שלה בנושאים המהותיים ביותר. ההבנה הייתה שזה נובע מפער גדול מאוד בין הרצוי למצוי וגם מאידיאליזם קיצוני שמוביל לחוסר יכולת פרקטית לפתור מצוקות".

המרכז החרדי להכשרה מקצועית בבני ברק
המרכז החרדי להכשרה מקצועית בבני ברק | צילום: Gellerj

"חוק הגיוס היה יכול להיפתר מזמן"

"אם היה רצון אמיתי" הוא מסביר, "לפתור את מצוקת הגיוס לצד הגנה על עולם התורה ולצד ההבחנה בין מי שלומד למי שאינו לומד, היה צריך להגיד, אנחנו לוקחים אחריות פוליטית, ביטחונית ומדינית על חיילים חרדים מקודקוד וממעלות צור, מנצח יהודה ומחשמונאים, מכל כך הרבה יוזמות חרדיות שהוקמו כולן על ידי אנשים שהחרדים לא רק נלחמו נגדם אלא גם התעלמו מהם. היוזמות הללו מצליחות להרחיב טיפין-טיפין את שורות הגיוס, ואם היו עוזרים להן במקום להתעלם מהן בציניות ובהיתממות, ודואגים שמי שנכנס לתוכן חרדי יוצא חרדי, היינו רואים גלים רבים של חרדים שנכנסים ללא חשש למסלולי הגיוס".

עוד הוא מוסיף: "זו לא חוכמה לבוא ולהגיד מה לא, ולהתעלם מהמציאות הקיימת בשטח, שכבר היום מובילה אלפי חיילים חרדים לצבא. וזו רק דוגמה אחת לגישה שהובילה את החברה החרדית להתנגשות חסרת תקדים עם אוכלוסיות אחרות. דוגמה אחרת היא לימודי הליבה, שבעקבות הקמפיין שלנו בתי הרבנים הבינו שיש ציבור גדול מאוד שרוצה לימודי חול ברמה גבוהה לילדיו ושצריך לפעול בנושא".

"בתחילה זה היה כרוך במאמצים אדירים, בירוקרטיים ואחרים" מספר לייטנר. "בכל צעד הרגשנו שאנחנו עושים משהו נגד חוקי הפיזיקה. אבל בסוף הצלחנו, גייסנו שותפים שהצטרפו ככל שהמפלגה תפסה גובה וככל שהקמפיין התקדם. לו היום היו מתקיימות בחירות חוזרות, היינו מגייסים שותפים בקלות, כי כולם כבר ראו את המפלגה ואת המועמדים שלה פועלים בעולמות המעשה".

"הרבנים אמרו לי: תיכנסו לכנסת ותצליחו, ואז נתמוך בכם"

המצע של לייטנר ממוקד ותכליתי: החרדים לוקחים אחריות על החיים המשותפים במדינת ישראל. "אנחנו לא יכולים יותר להרשות לעצמנו להיות קבוצה קטנה שמתבדלת וחיה באוטונומיה".

"חרדים הם 14% מהציבור הישראלי, ו-34% מילדי כיתות א' בחינוך היהודי" הוא מספר. "אנחנו הולכים ומתרחבים דמוגרפית, בתוך עשור או שניים נהפוך לחלק מהותי מהחברה כולה, ונורמות שהתאימו לקבוצה קטנה של אחוזים בודדים לא מתאימות לקבוצה שהיא חלק מהותי מהקולקטיב. יש צרכים ביטחוניים, כלכליים ולאומיים. אנחנו צריכים פיזיקאים, מהנדסי תוכנה, לוחמים בצה"ל, אנחנו צריכים עובדים בגופי הביטחון, וכך אי אפשר להמשיך. זו מושכלת היסוד, זו הנורמה החברתית שחייבת להתאים את עצמה למציאות".

זיוה גלאנץ
זיוה גלאנץ | צילום: חיים גולדברג פלאש 90
אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן | צילום: יוסי אלוני פלאש 90

"בהמשך הם פעלו נגדנו בשיטות לגיטימיות ופחות לגיטימיות" הוא מתאר. "איימו על אנשים שהביעו תמיכה בנו לזרוק את הילדים שלהם ממוסדות החינוך. לפטר את נשותיהם ממוסדות חינוך ועוד פעולות נגדנו. מה שחשוב, שבסופו של דבר ההתעלמות ארוכת השנים מהציבור החרדי ומהצרכים שלו, התחלפה בהבטחות למכביר לשינוי קו ולהתחייבויות שהם יפיקו לקחים ויתחילו לקחת את הצרכים החרדיים החדשים ברצינות".

10 מיליון שקלים הושקעו בקמפיין המפלגה על ידי תומכים שלייטנר מתאר כגורמים שהמתינו עשרות שנים שמישהו ירים את הכפפה. מבחינתם, המאבק רק התחיל וכעת הוא חיוני יותר אבל גם בעל פוטנציאל גבוה ולו משום שהרעיונות קיבלו פנים וקול. בלון הניסוי נזרק לכיכר העיר והתפוצץ, ונדמה שלא רק שאיש לא נפגע מהקרעים, אלא שרבים נוספים נהרו להציץ ולהזדהות.

"זה היה שווה כל שקל, זה הצדיק את עצמו", מתרגש לייטנר. "האוקטבה והדציבלים הגבוהים של הקמפיין חצו את המדינה, וכל כלי התקשורת החרדיים ושאינם התייחסו לכך. לו הייתי צריך לעשות קמפיין דומה לא עם מפלגה ולא בתקופת בחירות, כנראה שהייתי צריך 100 מיליון שקל ולא 10 כדי להגיע לאותו האפקט. לכן גם השותפים שלנו מרוצים והם איתנו להמשך הדרך. מבחינתם, אפילו כאנשי עסקים זו השקעה טובה".

פגישה עם נתניהו

נחומי יפה
נחומי יפה | צילום: חיים גולדברג פלאש 90

"כמה אלפי קולות הלכו לאיבוד"

באופן מפתיע, יום הבחירות של המפלגה החרדית הצעירה היה הרבה פחות אינטנסיבי מהקמפיין שהביא אליו. "הגענו לישורת האחרונה, ידענו מה לו"ז ההצבעה ומתי תוצאות המדגמים והספירה, אז התחושה הייתה שזה סוף מסלול".

בתחילה הייתה הקלה וגם תקווה גדולה. ככל שנקפו השעות והתברר היקף המצביעים הגבוה, הבינו שם שכלתה אליהם הרעה. "לאט-לאט ראינו את מה שחשדנו שיקרה, המוני מצביעים שהיו איתנו לכל אורך הדרך כתבו לנו, 'אנחנו בעדכם אבל בגלל שלא בטוח שתעברו את אחוז החסימה, אנחנו מעדיפים להציל את גוש הימין'. ככל שחלף היום הבנו שהציפיות והתקוות לא התממשו הפעם והמספרים יהיו נמוכים בהרבה ממה שקיווינו שיהיו. והיו גם דיווחים על זיופים ועל אלימות כלפי הפעילים שלנו, העלמה שיטתית של פתקים, אנשים שדיווחו שהצביעו הם וחבריהם בקלפי מסוימת, ובסיום הספירה התברר שיש בה אפס מצביעים למפלגת הציבור החרדי. המטה המשפטי שלנו בודק את הדיווחים האלו, כי מדובר במאות דיווחים מהסוג הזה".

אריה דרעי
אריה דרעי | צילום: מרק ישראל סלם

"ש"ס נטשה את המתינות"

"הן מציעות פתרונות מסוג מסוים, אחיד" לייטנר מסביר, "וכל מי שרוצה משהו קצת שונה, או חינוך טוב יותר עבור הילדים שלו, ותנאים אחרים לעולים, לעובדים ולקבוצות כמו פריפריה חרדית שלא מקושרת למוקדי כוח, לא מוצא בהן מקום. כל הקבוצות הללו לא מיוצגות היום במפלגות החרדיות. כל מי שכן מצביע היום ליהדות התורה לא עושה את זה בגלל אפס ההישגים שלה וההבנה שנציגיה לא מסוגלים בהכרח להציע להם פתרונות, אלא מתוך מחויבות להוראות הרבנים במאות קהילות שעדיין מורים לאנשיהם להצביע ג'".

מפלגת הציבור החרדי חוללה תנועה רעננה במדבר הצחיח של עסקנות פוליטית. הם הפסידו בבחירות, אבל התניעו תהליך והוכיחו שהקול שביקשו לבטא הוא לא סיפורים בודדים שאנשים מספרים לעצמם אלא נחלת רבים. "נמשיך ונוודא שתהיה לנו ההזדמנות לעשות זאת בפעמים הבאות", מבטיח לייטנר. "ועד אז, פתאום גם המפלגות האחרות מדברות אחרת. הטון התחלף ורבנים ופעילים במקומות שלא פיללתי פונים אליי ואומרים, 'תחזקנה ידיך'. כך שבמידה מסוימת את הפירות קצרנו כבר הפעם, ובהמשך נוודא שאף אחד לא ישתיק את הקולות האלה, כי המנגינה חייבת להימשך".

תגיות:
חרדים
/
הציבור החרדי
/
מוטי לייטנר