צוות החוקרים מאמין שהמוח שלנו פיתח דרכים, מכניזמים, כדי "לבטל" את העיכוב בהעברת המידע מהעיניים לקליפת הראייה, כלומר בין הרגע שבו העיניים שלנו מבחינות במשהו לרגע שבו התמונה מגיע למוח שלנו. אחד המכניזמים שהם מציעים, וגם מוצג במחקר, הוא ניסיון בלתי פוסק "לנבא" תרחישים באירועים עתידיים. "בעולם בו אנו חיים יש תבניות רבות, והוא מחובר למשל בידי חוקים פיזיקליים. תפוח תמיד ייפול על הרצפה. מכונית נוסעת לא יכולה לפתע להילעלם ולהופיע במקום אחר", הסביר ד"ר אקמן. " אנו יכולים להשתמש במידע הזה של חוויות העבר על מנת כדי ליצור ניבויים 'מושכלים' לגבי מה שהולך לקרות בעתיד"
מחקרים רבים שנעשו על הליכי קבלת החלטות אצל בני אדם התמקדו באובייקטים סטטיים, אבל בחיי היום יום אנו מתמודדים פעמים רבות עם אובייקטים נעים, ואנו צריכים לחזות את התנועה שלהם. "דמיינו שאתם עומדים בכביש, מכונית מתקרבת ואתם צריכים להחליט האם לחצות או האם לחכות שהמכנוית תעבור'", אמר אקמן. "המחקר שלנו מציע שמערכת הראייה שלנו יכולה לחזות במהירות את מסלול המכונית, ובכך לעזור לנו עם ההחלטה שלנו האם לחכות או לא".
במהלך המחקר השתתפו 29 משתתפים בריאים בוגרים, כשהמטרה הראשונית של החוקרים הייתה לבדוק איך המוח האנושי חוזה תנועתיות כזו. תחילה, בפני המשתתפים הוצג רצף של נקודות. על ידי שימוש בסריקות מוח שנעשו באמצעות דימוי תהודה מגנטית תפקודי ("fMRI"), החוקרים יכלו לראות את דפוס הפעילות העצבית המלווה את רצף הנקודות הללו. לאחר מכן, בפני המשתתפים הוצגה רק הנקודה הראשונה, ובעוד דפוסי הפעילות העצבית היו זהים, הפעם הם הופיעו בצורה מואצת-קדימה.
לדעת החוקרים, התוצאות מעידות כי חיזוי מראש של אירועים בצורה מואצת קדימה, יכולה להיות הדרך באמצעותה אנו יכולים לחזות במהירות מסלולים של חפצים נעים בחיי היום יום. "מצאנו כי המערכת החזותית שלנו יכולה להריץ קדימה מסלולים במהירות של לפחות פי שניים מאשר התרחשותם בפועל", ספיר ד"ר אקמן. "הם נותנים לנו מספיק זמן לחזור את המסלול ולפעול בהתאם".
התרעות פיקוד העורף