חוקרים מאוניברסיטת אריזונה סטייט בארה"ב בדקו נתונים גנטיים של 864 כלבים המשתתפים בפרויקט בינלאומי לחקר הזדקנות כלבים. המטרה הייתה להבין מדוע כלבים גדולים מזדקנים מהר יותר, נוטים לסבול ממחלות הקשורות לגיל ומתים בגיל צעיר יחסית לבני מינם הקטנים.
התשובה, כך מתברר, עשויה להיות קשורה לתופעה מסקרנת המכונה "גנים קופצים". מדובר במקטעי DNA שמסוגלים להעתיק את עצמם ולהשתלב במקומות שונים בגנום. בדרך כלל הגוף מצליח לרסן את פעילותם באמצעות מנגנונים כימיים, אבל ככל שהכלב מזדקן, חלק מהמנגנונים האלה נחלשים.
החוקרים מצאו כי אצל כלבים מגזעים ענקיים, הירידה בסמנים הכימיים שמרסנים את פעילותם של אותם מקטעי DNA מהירה בכ-35% בשנה בממוצע בהשוואה לגזעים קטנים. במילים פשוטות, אצל כלבים גדולים אחד ממנגנוני הבקרה על החומר הגנטי נחלש מהר יותר, תהליך שעשוי להסביר לפחות חלק מההזדקנות המואצת שלהם.
גם למין הכלב יש תפקיד
אבל המחקר סיפק גם הפתעה נוספת: החוקרים מצאו הבדלים בין זכרים לנקבות באופן שבו מתבצעת הבקרה על אותם "גנים קופצים" בכרומוזום X. הממצאים הפתיעו את צוות המחקר וממחישים עד כמה תהליך ההזדקנות מורכב, גם בקרב בעלי חיים מאותו המין.
עם זאת, חשוב להדגיש כי המחקר עדיין אינו מוכיח שפעילותם של אותם "גנים קופצים" היא הגורם הישיר להזדקנות המואצת. ייתכן שמדובר גם בתוצאה של תהליך ההזדקנות עצמו, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לברר זאת.
התרעות פיקוד העורף