האתגרים המרכזיים בתחום הניקוז, הנחלים וההיערכות להצפות בישראל עדיין מונחים לפתחן של הכנסת ה-26. לקראת כינונה של הממשלה הבאה, אחרי שנים של הזנחה ברמה הלאומית ודוחות מבקר המדינה שמתריעים ולא מיושמים, כשהאחריות מחולקת בין רשויות הניקוז האזוריות ומשרד החקלאות בשטחים הפתוחים לבין הרשויות המקומיות בשטחים הבנויים.
ברשות ניקוז ונחלים כרמל מדגישים כי כדי להתמודד עם סיכון ההצפות נדרשת השקעה לאומית משמעותית ומתמשכת, הן במערכות הניקוז העירוניות והן בשטחים הפתוחים, בראייה כוללת. השקעה זו צריכה לכלול הרחבת הנחלים ושיקומם, שימור פשטי הצפה קיימים ויצירת שטחים לאיגום ולהשהיית מי שיטפונות.
"לצד ההגנה מפני הצפות, יש לפעול לשמירה על שטחים פתוחים כאינטרס לאומי. דוגמה מובהקת לכך היא הפרויקט הלאומי לשיקום הכבארה, במורדות הכרמל בהובלת רשות ניקוז ונחלים כרמל ובשיתוף גורמים נוספים" אומר שני למעריב. "הפרויקט נועד לשמר שטח פתוח המשמש פשט הצפה לנחלים תנינים ועדה. שימורו הוא מרכיב חיוני בהפחתת סכנת ההצפות באור עקיבא ובבנימינה וביצירת התנאים להמשך פיתוחן, לצד קידום גן לאומי לטובת הציבור והטבע".
השטחים הפתוחים אינם רק נכס סביבתי, אלא תשתית חיונית להפחתת הצפות. שימורם מאפשר לשלב בין הגנה על יישובים ותשתיות לבין שיקום מערכות אקולוגיות ופיתוח מרחבי טבע ופנאי לציבור. "כדי להבטיח את הצלחתם של מהלכים אלה לאורך זמן, נדרשים תקציבים קבועים, סמכויות וכלים ניהוליים לתחזוקת הנחלים, שמירת הניקיון וטיפוח השטחים הפתוחים. כך ניתן יהיה לשלב הגנה על חיי אדם ורכוש עם שמירה על הטבע ושיפור איכות החיים של כולנו". מסכם שני.