מנהיגי אירופה, ובהם נשיאי צרפת, גרמניה ואוסטריה יחד עם ניצולי שואה משתתפים היום (שלישי) בטקס במסגרת יום השואה הבינלאומי, המציין 70 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי בעלות הברית. 

 
70 שנה לשחרור אושוויץ
נשיא צרפת פרנסואה הולנד הבטיח להגן על יהודי צרפת, בתשובה להזמנתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להגר לארץ, אחרי מתקפת הטרור בפריז, "מקומכם כאן, אתם, בהצרפתים עלי האמונה היהודית, מקומכם כאן, בביתכם, צרפת היא מדינתכם", אמר הולנד.
נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, אמר בטקס כי המציאות היום באירופה "נראית יותר כמו 1933 מאשר 2015". "יהודים הם מטרה באירופה שוב, בגלל יהדותם. בתי כנסת ועסקים יהודיים מותקפים. ישנן הפגנות שבהן אלפים זועקים איומי מוות למדינת ישראל וליהודים.  אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי אושוויץ, אף אדם נורמלי לא רצה להיות מקושר לאנטישמיות ולנאצים. ולזמן מה, חשבנו ששנאת היהודים סוף סוף נעלמה".
 
אבל לאט לאט, שנאת היהודים חוזרת", הזהיר לאודר, "תחילה במאמרים, באינטרנט ואפילו באוניברסיטאות. ומשם היא עושה את דרכה לחברה ולא הרבה אנשים שמו לב. עד עכשיו, כשאירופה לפתע התעוררה ומצאה את עצמה מוקפת באנטישמיות שוב. זה נראה יותר כמו 1933 מאשר 2015. לאודר פנה למנהיגי אירופה ואמר להם כי "ממשלותיכם חייבות לעמוד מול גל השנאה הזה".


הניצולים התאספו לפני שער המחנה בו מצוי השלט הידוע לשמצה: "העבודה משחררת", המציע הבטחה שקרית לחופש, אחד מהשרידים האחרונים לזוועה שיכולים לספר את סיפורם. 
בטקס ישתתפו כמה מראשי מדינות העולם, והניצולים צפויים לשאת דברים. אבל אתמול חלקם נשארו מתוסכלים מכל שקולם לא נשמע.  "חלק מהאנשים עדיין טוענים כי השואה מעולם לא התרחשה. אני כאן כדי לספר לעולם שזה קרה. ואני חזק מספיק, ואני מנצח. ועל העולם ללמוד מכך ולחיות בשלום", אמר ניצול המתגורר בקנדה, מרדכי רונן.  רונן, ועוד כמעט 300 אחרים הסכימו לשחזר את האימה של אושוויץ כשמטרה אחת לנגד עיניהם - לשמור על הזכרון חי. 
 
שמואל בלר, תושב ארה"ב, שמר על שתיקה בנוגע למה שראה באושוויץ במשך 40 שנה: "במשך 40 שנה לא פתחתי את פי בנוגע למה שקרה. אבל אז קרה משהו, ומישהו אמר לנערה בבית ספר שהיא לא צריכה לדעת על השואה. אז מאוד התעצבנתי ואמרתי: 'למה נערה יהודייה לא צריכה לדעת על דברים כאלו?' הייתי בשוק. מאז אני לא מפסיק לדבר על מה שעבר עלי". הוא לא מפחד יותר להציג את המספר המקועקע על זרועו, אותו קיבל כשהיה אסיר במחנה המוות.