מרה ויטס, לשעבר סגנית מזכיר המדינה האמריקאי לענייני המזרח התיכון, מנהלת המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס, מקורבת לממשל אובמה ומומחית מוערכת לנושאי המזרח התיכון' לא מאמינה ש"נאום אחד, לא חשוב של מי ולא חשוב איפה, יכול לשנות משהו במשא ומתן כזה שמתנהל זמן רב בין המעצמות ובין איראן".
בראיון שהעניקה ל"מעריב" בשבוע שעבר, בשולי ועידת המכון למחקרי ביטחון לאומי, התייחסה לכל הסוגיות שעל הפרק: היחסים בין נתניהו והנשיא אובמה, נאומו הצפוי של נתניהו בקונגרס, היחסים בין ישראל וארצות הברית ואפילו המלחמה בדאע"ש ועתידו המעורפל של הנשיא אסד.
"ארצות הברית נאבקת בטרור צבאי כבר 12 שנים רצופות בחלק הזה של העולם, והפיקה לקחים. לדעתי היום אנחנו כבר יודעים איך עושים את זה נכון. כניסה מאסיבית והשתלטות על שטח לא פותרת דבר, כי השטח הזה הופך אחר כך לבסיס חתרני נגדך, כפי שראינו בעיראק למשל. כשהסגנו את הכוחות מעיראק, המציאות הפוליטית התמוטטה.
מול דאע"ש צריך להפעיל כוח צבאי בחוכמה. צריך להבין את המציאות הפוליטית ואי אפשר לעשות את זה בלישיתוף השחקנים האזוריים. זה לא יעבוד. לשלטונות של המדינות והממשלים באזור צריך להיות תפקיד ראשי במאבק הזה. עד שלא יושג קונצנזוס בין השחקנים האזוריים אי אפשר יהיה להשיגתוצאות ראויות, כי בסופו של דבר לשותפים האזוריים יש הרבה יותר השפעה על השטח ועל היום שאחרי".
"אני מבלה הרבה זמן במפרץ ומדברת עם הרבה מנהיגים במפרץ. אני חושבת שהרבה מהם מרגישים שהם נלחמיםבאחים המוסלמים והם נלחמים באיראן".
"אני חושבת שהמערכה נגד דעא"ש מתחילה להצליח. ראינו כמה הישגים חשובים, ובראשם קובאני. למאבק הזה מוקדשים הרבה מאוד משאבים, ויש חיל אוויר קואליציוני שפועל ללא הרף. דאע"ש נהדף אחורה והתנופה של הארגון הזה נעצרה. זו עובדה, וזו הצלחה צבאית. הם לא מתפשטים יותר והיכולת שלהם להמשיך להחזיק את בארות הנפט ואת המערכת הכלכלית שלהם פחתה.
"נכון, זה עדיין לא מספיק וכאן אנחנו מגיעים לאתגר הפוליטי. נניח שאתה סעודי, ואתה מבועת מדאע"ש ורוצה להדוף אותו, אבל אם אתה מחליש את דאע"ש אתה מחזק את הנשיא אסד, ומבחינת הסעודים אסד הוא בעיה קשה כי הוא דחה את הגורמים המתונים בעולם הערבי שניסו לסייע לו להיפתח למערב ולהתמודד עם המרד.
"אז הסעודים חשים נבגדים מול אסד, שהוא בכלל בעל ברית של איראן, האויבת הגדולה שלהם, ויש כוחות קרקע איראניים בתוך סוריה וחיזבאללה נלחם שם, ולכן בסוף היום עבור הסעודים מלחמה בדאע"ש מחזקת את איראן, חיזבאללה ואסד, והם צריכים לתמרן בין כל העולמות האלה, וזה לא פשוט. כן, דאע"ש בראש סדר העדיפויות עבור ארה"ב, אבל כשמדובר בשחקנים האזוריים זה הרבה יותר מסובך".
"מצד אחר, יש בעיה מבחינת היחסים בין שני המנהיגים. אפשר לחזור לנקודת ההתחלה במערכת הבחירות שבה זכה אובמה בנשיאות הראשונה, כאשר תהיות הועלו לגבי ברק אובמה ויחסו לישראל. אני לא חושבת שהתהיות היו מבוססות על משהו אמיתי, אבל הן היו שם הרבה זמן.
"אפשר לחזור לפגישה הראשונה ביניהם בבית הלבן, כשהצד האמריקאי הרגיש שנתניהו מטיף לו מוסר, והצד הישראלי מרגיש לחץ כבד מדי בסוגיית ההתנחלויות. כך שיש פערים פוליטיים. כשיש רצון טוב ויחסים אישיים טובים בין מנהיגים, נוצר אמון ואפשר לגשר על פערים מדיניים. הבעיה היא שעכשיו יש בעיקר איבה שגורמת לכך שקשה מאוד לגשר על הפערים האלה.
"אם אתה קורא חלק מהדיווחים, למשל רק בשבוע האחרון באשר לשאלת המשא ומתן עם איראן, מהצד של הממשל זה נשמע כאילו ישראל הזיזה את השערים של המשחק בעודו מתנהל, באשר למטרת המשא ומתן להרחיק את איראן מהפצצה למשך שנה אחת. עכשיו ראש ממשלת ישראל אומר שזה לא מספיק טוב, ומהדברים האלה אפשר להבין שהממשל הבטיח שקיפות מלאה ופתאום משך את השטיח מתחת לדיאלוג.
כך שכל ההאשמות משני הצדדים רק מוסיפות לחוסר האמון ולמרירות ומקשות על גישור הפערים הרציניים. אבל אני לא חושבת שזהו משבר שלא ניתן לתיקון. אני חושבת שהיחסים חשובים מדי לשני הצדדים וניתן לשקם אותם".
בינתיים, במקום שיקום, אנחנו שומעים שארצות הברית ממדרת את ישראל מפרטים על המשא ומתן עם איראן. ישראל נזרקה מהחדר בכל הקשור לסוגיה האיראנית.
"מלכתחילה ישראל אינה חלק מהמו"מ עם איראן, שמתנהל על ידי המעצמות. השאלה היא איך הממשל משתף פעולה עם ישראל לגבי מה שקורה בתוך החדר. צריך להבין שישראל לא יכולה להיות בתוך החדר במו"מ הזה, ולכן הישראלים כל כך לחוצים, כי הם תלויים לגמרי ביחסיהם עם המדינות המעורבות במשא ומתן ובעיקר ארצות הברית. התלות המוחלטת הזו באמון ובכוונות הטובות של האמריקאים גורמת ללחץ הזה, ולכן כשהם לא מקבלים תמונה מלאה והשקיפות לא מוחלטת זה מוסיף למתח.
"בשלב הזה חשוב להבין שעוד אין עסקה עם איראן. אבל צריך להבין גם את הפרספקטיבה האמריקאית. ארצות הברית מנהלת את המשא ומתן הזה על כמה וכמה לוחות משחק בו־זמנית. יש משא ומתן עם האיראנים, יש משא ומתן עם הפ 1+5 , יש משא ומתן בין הקואליציה שלנו לממשלות אירופאיות, מזרח אסיאתיות, דרום אסיאתיות, ויש משא ומתן שלנו מול בעלות הברית שלנו באזור - ישראל, סעודיה, מצרים ואחרות.
ארה"ב צריכה לאזן בין כל לוחות המשחק בו־זמנית ולנסות לשמור על אחדות הקואליציה הבינלאומית נגד איראן כי רק הקואליציה הזו הביאה אותנו עד הלום. עדיין אין עסקה. "לכל זה צריך להוסיף שגם הישראלים משחקים בכמה מגרשים, בינלאומי ומקומי, כי ישראל הולכת לבחירות.
כאשר התחום המקומי הישראלי, ברמה הפוליטית, מתערב בסוגיה הזו או מסכן את הקואליציה הבינלאומית שהוקמה, לכולנו יש בעיה וכולנו מפסידים, ולכן אני מודאגת כרגע, כי שם אנחנו נמצאים וזה מצב מסוכן".
התרעות פיקוד העורף