"זה תמיד מרגש מחדש להטיס את אנשי פיקוד העורף", אומר גורליק ברדתו מהמטוס. "זה לקחת איתך לא רק את הנוסעים, אלא מדינה שלמה. אנחנו מסייעים לבני עמנו וגם מגישים סיוע לכל העולם, בכל מקום שבו אנו נדרשים לכך".
על הרצפה ישבו כמה צעירים, שעכשיו - כשהלב חזר לפעום באופן סדיר ותחושת הביטחון שבה לשכון בקרבם - החלו להרגיש את הצער על סופו של הטיול הגדול שלהם. שי ודנית היו אמורים להמשיך להודו, אבל ביטול הטיסות ביטל גם את התוכניות שלהם. "זה מתסכל בטירוף, היינו אמורים לסיים את הטיול רק בעוד חודש, ועכשיו צריך לחזור הביתה", הם אומרים, כאילו הוריהם לא סופרים את השעות בתקווה לחבק אותם אחרי ימים של דאגה מטורפת, כאילו המדינה לא השקיעה עשרות מיליונים כדי לחלץ אותם.
למרות הביקורת על הצורך בהטסת משלחת גדולה, בעלות משוערת של 60 מיליון שקל, כולם יודעים היטב שאם אתה כבר תקוע בסוף העולם, כדאי לפחות שתהיה ישראלי.
התרעות פיקוד העורף