נשיא התנועה הרפורמית, הרב ריק ג'ייקובס, יש טענות ומענות. 

הוא מוטרד מהבעיות הנוגעות ליהדות המקומית וחרד לדמותה של ישראל ולמעמדה בקרב יהודי אמריקה. לרב ג'ייקובס יש שאיפות שהוא חותר לממש בזירה המקומית, כמו צירוף ישראלים המתגוררים בארצות הברית לתנועה הרפורמית, וגם יעדים שהוא משתוקק לקדם בישראל, כמו מיגור האפליה של רבני התנועה הפעילים בארץ. הוא ציוני נלהב המתנגד למדיניות ההתנחלויות. 
לפי סקר עדכני של מכון המחקר "פיו", לתנועה הרפורמית באמריקה משתייכים כשני מיליון יהודים - היקף שהזרם האורתודוקסי היריב יכול רק לחלום עליו, והזרם הקונסרבטיבי האוהד יכול לקנא בו. זה טבעי ומובן לרב ג'ייקובס לבקר תופעות הפוגעות, לדבריו, במעמד הרבנים הרפורמים בישראל. מבחינתו, זאת חובה. הוא זכאי להשמיע את דעתו המסויגת מול התנהלות בכירים ישראלים, כולל זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי הבית הלבן.

יש לג'ייקובס יותר מכמה מילים של הטפת מוסר לישראלים המתגוררים בארצות הברית, אבל מה שמרתק ומאלף בשיחה עמו זה דווקא ה"איך" - הסגנון המפויס, סבר הפנים המחויך, הדיבור הרך והכובש בעת שהוא מפרט את טענותיו ומסביר את דעותיו.
הוא חף לגמרי מרגשי מרירות. בדבריו לא מורגשת אף לא נימה של התמרמרות. שהות ארוכה במחיצתו היא קורס מזורז לנימוסים, לסובלנות ולכיבוד הזולת. כמו אחדים מהמנהיגים המרכזיים ביהדות ארצות הברית, ריק ג'ייקובס נקרע בין הדאגה לשבר ביחסים בין ישראל לחלקים בתפוצה הג
דולה, לחשש ממשבר האמון והמתיחות בין הנשיא ברק אובמה לראש הממשלה נתניהו.
ג'ייקובס, המקיים ומטפח קשר כמעט יומיומי עם הקהילות הרפורמיות ברחבי ארצות הברית ועוקב אחרי הלכי הרוח בקרב הרבנים הרפורמים, חרד יותר מפני תהליך ההתרחקות בין ישראל לרוב המכריע של בעלי ההשקפות הליברליות בקרב הקהילה בארצות הברית. הוא חושש מהתאוצה שהתהליך הזה צובר לאחרונה, במיוחד בקרב הדור היהודי הצעיר ובקרב סטודנטים יהודים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אברהם פוקסמן, אמר בראיון עמו שהתפרסם ב"מעריב" שהוא מודאג יותר מהמשבר ביחסים בין ישראל ליהודי אמריקה, מאשר ממשבר האמון בין הבית הלבן לראש הממשלה. בדומה לפוקסמן, הרב ג'ייקובס יצא בפומבי בהצהרה שתקפה את הופעתו של ראש הממשלה במושב המשותף של הקונגרס. "זה חשוב ואפילו קריטי שנתניהו יתריע מפני האיום של תוכנית הגרעין האיראנית", אומר ג'ייקובס. "אבל לא עושים זאת בקונגרס האמריקאי שבועיים לפני הבחירות בישראל. פוליטיקה מפלגתית בשני עברי האוקיינוס פוגעת ומסיטה את תשומת הלב מהבעיה האמיתית של שאיפת איראן להשיג נשק גרעיני".
ג'ייקובס ופוקסמן היו היחידים מקרב מנהיגי הממסד היהודי המאורגן שהתבטאו בביקורתיות ובגלוי נגד הופעתו של נתניהו בקונגרס. אבל, כאמור, החרדה הגדולה המשותפת להם היא התחזקות ההתנכרות ותחושת הזרות בין ישראל לחלקים גדולים בקרב יהודי ארצות הברית. לכן המנהיג הרפורמי, כמו אחדים מעמיתיו בהנהגת הקהילה, חשש מהקמת ממשלה ימנית־חרדית בישראל - ישות שנתפסה בעיניו כגורם שיעמיק ויעצים את הפערים בין ישראל לקהילה.

אבל לרב ג'ייקובס דאגה כפולה. "אנחנו בתנועה הרפורמית נהיה חשופים בשני הצדדים ונותקף בשתי חזיתות: הדתית והליברלית־דמוקרטית", הוא אומר. "ממשלה ימנית־חרדית תעצים את שליטת הממסד האורתודוקסי בחיי הדת בישראל ותחניק כל סיכוי לפלורליזם דתי ולסובלנות. אני חושש שקואליציה של סיעות ימניות וחרדיות תפגע במעמד הרפורמים בישראל ותקדם את האפליה נגד רבנים רפורמים".
ג'ייקובס מציין שבשנים האחרונות היו כמה התפתחויות חיוביות ומחוות כלפי רבנים רפורמים, ופעילויות של נשים רפורמיות בישראל, כולל נשות הכותל. "ממשלה ימנית־חרדית תקדם יוזמות וחוקים אנטי דמוקרטיים המנוגדים להשקפות ולערכים ליברליים, שהם חלק בלתי נפרד מחייהם ומעולמם של מיליוני יהודים בתפוצה", הוא אומר, אך גם מציין, "אנחנו נעבוד עם כל ממשלה בישראל". 
הרב ג'ייקובס מבקר בישראל לעתים מזומנות ונפגש עם מנהיגים ובכירים ממפלגות ומחוגים שונים. הוא מספר על קשרים שהוא מקיים עם ראש הממשלה, ומגלה בחצי פה על המגעים השקטים שהוא מקיים עם משה כחלון. אבל מנגד הוא מגלה זהירות בתיאור פגישותיו עם הפוליטיקאים בישראל. ציפיותיו מתוצאות השיחות נמוכות, והוא איננו שוגה באשליות לגבי השלכותיהן על מעמדה של התנועה הרפורמית בישראל. 

ג'ייקובס עם ריבלין. צילום: באדיבות האיחוד ליהדות רפורמית
נאה דורש, ומקיים

ראובן יעקב (ריצ'ארד) ג'ייקובס, הנקרא בפי כל ריק, נבחר לנשיא התנועה הרפורמית ב-2011 . הוא נחשב לדמות מוערכת בתנועה ובחירתו עוררה בזמנו גל של מחמאות. "הניו יורק טיימס" הכתיר בזמנו את בחירתו במילים "רב ניו יורקי הידוע כמחדש ויצירתי", וכינה אותו "הדינמו מסקרסדייל", על שם השכונה שבה כיהן כרב שנים רבות. הוא בן 59 , נשוי לסוזן ואב לשני בנים, אהרן ודוד, ולבת שרה. הוא דובר עברית רהוטה ויושב במשרדו חבוש כיפה סרוגה. 
שנים ארוכות והרבה עמל עברו על התנועה הרפורמית בארה"ב, עד שהצליחה להתנער מהפרק השחור בעברה ההיסטורי כמתנגדת לציונות. אבל הרב ג'ייקובס נחשב כאקטיביסט ציוני וידוע כמי שמקפיד בקנאות לקיים ולטפח קשרים הדוקים עם ישראל. "ג'ייקובס ממשיך את החזון של קודמו בתפקיד, הרב אריק יופה, שהעמיד את הציונות כערך מרכזי ומשפיע בראש סדר העדיפויות של התנועה הרפורמית", אומר עמי הירש, רב בית הכנסת הרפורמי הגדול בניו יורק, "סטפן ווייס".
"אני ציוני ואוהב ישראל", מאשר ג'ייקובס את הדברים. "אהבתי לישראל ונאמנותי למדינה הן מרכיב נפשי ויסודי ואינן תלויות בדבר. הן לא מושפעות מאופייה או ממדיניותה של הנהגת המדינה". 
את אהבתו לישראל אפשר היה לזהות עוד בימי צעירותו, כשלמד בירושלים והוסמך לרבנות ב"היברו יוניון קולג'". במשך 20 שנה שהה לסירוגין בירושלים ולמד במכון הרטמן, מרכז חינוך ומחקר יהודי יוקרתי בבירה, שהעניק לו תואר של רב־עמית. אבל את הקריירה הרבנית המפוארת שלו עשה במסגרת התנועה הרפורמית. 
הוא כיהן שנים רבות כרב בבית הכנסת בסקרסדייל, שנחשב לאחד מהגדולים והמובילים בתנועה הרפורמית. ביוזמת ג'ייקובס, אימץ בית הכנסת עקרונות ודרישות של סביבה ירוקה וגם הקים בית מחסה למחוסרי בית ולנזקקים. 
"ג'ייקובס הוא אדם שאכפת לו", אומר עליו אריק יופה, שכיהן לפניו כנשיא התנועה במשך 16 שנים. "הוא הצליח במיוחד לשלב פעילות לתיקון עולם במאמץ לתיקון האדם".
"בני אדם הם משפחה גדולה שצריך לדאוג לה, לא רק בדיבור אלא במעשה", אומר ג'ייקובס. והוא לא רק דורש, אלא גם מקיים: לאחר רעידת האדמה בהאיטי ב־ 2010 , טס ג'ייקובס להאיטי החרבה בראש משלחת שתפקידה היה לבדוק את תוצאות פעולות ההצלה והחילוץ. חמש שנים קודם לכן הגיע לדרפור וחקר את תנאי החיים של הפליטים שהתגוררו במחנה בגבול צ'אד. כשחזר יזם מבצע איסוף כספים והשיג למעלה מרבע מיליון דולר למען עקורי דרפור.

בלי שאלות 
 
לתנועה הרפורמית כ־ 1,000 בתי כנסת ברחבי ארצות הברית, וכ-2,000 רבנים פעילים במסגרתה. התנועה מקיימת ומפעילה פרויקטים חברתיים במטרה להטמיע את ערכיה בקרב בני נוער וצעירים. רבנים מופקדים על פעילויות שמטרתן להגביר את הגורם הדתי־יהודי בקרב זוגות מעורבים.
 
לעומת המעמד שיש לתנועה הרפורמית בארצות הברית, הרב ג'ייקובס מודע לנוכחות המוגבלת שיש לה בישראל, שבאה לידי ביטוי בתגובות של עוינות ונידוי מצד חלקים בציבור בישראל. אבל ג'ייקובס איננו מחפש הסכמה או אישור להשקפות הדתיות של התנועה. "אני לא רוצה שתסכימו איתנו, אלא שתכבדו אותנו", הוא אומר. 
 
הפגישה החמה שהייתה לו עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הייתה חוויה מרגשת בעבור המנהיג הרפורמי. "לפני שנים, כשריבלין ביקר בניו יורק כחבר כנסת, הוא סר לבית כנסת רפורמי. 
 
כשיצא, תיאר באוזני המלווה שלו את התפילה הרפורמית כ'עבודה זרה'. לכן חששתי מפגישה איתו", אומר הרב, ששמו העברי הוא ראובן. "אבל כבר בשיחת טלפון עמי פנה אלי הנשיא בתואר 'רב'. הרגשתי מאמץ מצד הנשיא להדגיש שהוא נשיא של כולם".
 
ג'ייקובס ידוע כמי שמתנגד ושולל בתוקף הדרת אנשים והחרמת ארגונים וגורמים שאינם הולכים בתלם של הממסד היהודי, או שפועלים מחוץ למעטפת הקהילתית המקובלת. הוא נמנה עם המיעוט הקטן של ראשי ארגונים שהצביע בעד קבלת ארגון השדולה ג'יי סטריט למסגרת ועידת הנשיאים היהודים. "אני מצטער שהצטרפותה סוכלה, אבל אני שמח שבעקבות ההצבעה החליטו ראשי הוועידה לקיים רפורמה יסודית בהליכי ובתנאי קבלת ארגונים חדשים", הוא אומר.
 
בעת שאחדים מראשי הארגונים היהודיים בארצות הברית נמנעו באופן מופגן מלהופיע בוועידה השנתית של ג'יי סטריט בוושינגטון לפני שבועות אחדים, הרב ג'ייקובס החליט שחשוב לנשיא התנועה הרפורמית לנאום בכנס של ארגון שפעילותו איננה מתיישבת עם השקפות הממסד היהודי המאורגן. נאומו בוועידה - שביטא את אהבתו הקנאית לישראל, הפגין את תמיכתו הבלתי מסויגת לביטחונה ואת ההשתעבדות שלו לציונות - הוגדר על ידי הנוכחים כ"היסטורי".
 
"למדינת ישראל האהובה עלינו יש די שונאים, ולנו אין רשות לומר משהו לגנותה", הוא אומר ומזכיר את מה שאמר בעבר. "אם אתה אוהב את ישראל - תמוך בה והתייצב לימינה, בלי לשאול שאלות".
 
אבל כמאמר הפתגם "נאמנים פצעי אוהב", ג'ייקובס גורס שחשוב להתבטא בביקורתיות ובהסתייגות גלויה מול מדיניות הממשלה בתחומים כמו תהליך השלום וההתנחלויות. "הרוב בקרב יהודי אמריקה תומכים בתהליך השלום שמטרתו כינון מדינה פלסטינית יציבה לצד ישראל בטוחה", הוא אומר. "התמיכה הזאת מבוססת על אהבתנו לישראל, ועל ההכרה שהיא תהיה בטוחה רק אם יושג פתרון מדיני לסכסוך".
 
לפי סקר של מכון "פיו", רק 17% מקרב יהודי אמריקה משוכנעים כי בניית התנחלויות בגדה המערבית מסייעת לביטחונה של המדינה. רק 38%% מסכימים להצהרה שממשלת ישראל עשתה מאמץ רציני לקדם שלום עם הפלסטינים. "האם התנחלויות הופכות את ישראל לבטוחה יותר?", תמה ג'ייקובס.


אובמה ונתניהו. צילום: רויטרס