גם לאחר חשיפת חלקי הגופות בימים האחרונים, המשיכה אוניברסיטת שטרסבורג להכחיש בעקשנות כי חלקי הגופות וה"מוצגים" של פרופ' הירט נשארו ברשותה ושנעשה בהם שימוש בשיעורי האנטומיה ולצרכים אחרים. נשיא האוניברסיטה פרופ' אלן ברץ הבטיח להעביר את השרידים שנמצאו לידי הקהילה היהודית שתקבור אותם בטקס חגיגי שייערך ב־6 בספטמבר, אך לגבי הפריטים הנוספים הוא טוען כי מדובר בשמועות לא מבוססות.
"ראיתי צנצנות עם מדבקות שעליהן כתוב בכתב גותי, שהנאצים השתמשו בו :'יודן' - יהודים. ראיתי ראשים של גברים, ידיים, אוזניים, אף. על כל צנצנת היה כתוב 'יודן'. חלקי גוף, חלקי פנים בתוך פורמלין. זה היה שמור כאילו חתכו את האיברים רק לפני כמה חודשים או כמה שנים".
"לא. הוא פתח את הארון, פתח את הדלתות, הראה לי, וזהו. אז הוא המשיך להראות במקומות אחרים במכון האנטומי, כל מיני חלקי גוף ודברים יוצאי דופן".
"אני עזבתי את שטרסבורג שנה אחר כך, וזה פשוט נמחק ממוחי. הייתי איש צעיר בן 21, עם עניינים אחרים בראש, ורק יותר מ־30 שנה אחר כך כשחזרתי כדי להראות למשפחה איפה למדתי, וכמה שטרסבורג יפה, פתאום היה לי לילה של סיוטים ולא יכולתי להירדם כי נזכרתי במה שראיתי. אז החלטתי לפתוח בתחקיר כדי לגלות איך זה קרה ומה קורה היום. נסעתי למחנה נאצוויילר־שטרוטהוף ונכנסתי לספרייה. שם ראיתי שכשהאמריקאים נכנסו לשטרסבורג, הם ידעו מה קרה שם והתחילו מיד לחפש. בבניין היחידה לאנטומיה הם מצאו במרתף כמה גופות. אז הגיעו רופאים מהמכון לרפואה משפטית בפריז, שרשמו יחד עם האמריקאים והאנגלים את המצב שבו נמצאה כל אחת מן הגופות של גברים, נשים, צעירים, מבוגרים, ואילו חלקים חסרים. היו גופות שלמות, ורק מחקו מהן את המספר, והיו גוויות שחסרו בהן חלקים. והחלקים האלה - זה מה שראיתי".
"ראיתי את המוזיאון שהוא רצה להכין, שאף אחד לא ידע איפה הוא אז, ושאף אחד לא יודע איפה הוא היום".
"אבל כשפרופ' סיק יצא לגמלאות, הוא הוחלף על ידי פרופ' ז'אן לוק קאהן שהיה יהודי. הוא עמד להיכנס לאותו משרד עם הגישה הפרטית לחדר הנסתר. אז צריך היה לסלק הכל, כדי שלא יימצא שום דבר אם יחטט יותר מדי. אז כנראה התחילו לחסל את המוצגים הנוראים ושיפצו את החדר. מקובל במכון האנטומי שכשחלקי גופות מתחילים להתפורר ואינם מתאימים יותר לשימוש בהוראה, מוציאים אותם מהפורמלין, מעבירים אותם למשרפה מיוחדת ושורפים אותם. אני חושב שזה מה שעשו עם תצוגת המוזיאון של פרופ' הירט".
"אני חושב שהם שמרו עליהם כי הם לא הבינו מה הם עושים. מצד שני, היה כאן עניין של כבוד להיסטוריה של המכון האנטומי. הם חשבו שהם מכבדים את ההיסטוריה שלהם ולא הבינו עד כמה המעשה שלהם דרמטי. אבל לאט־לאט הם הבינו שצריך לכבד את ניצולי השואה ואת היהודים, ולכן צריך לחסל את הממצאים המפלילים, במיוחד כשמגיע פרופסור יהודי למקום".
"אלה לא האיברים של התצוגה, אלא דגימות נוספות שנלקחו ממנה או מהגופות עצמן. נראה שגם רופאים פתולוגים אחרים התעניינו בהן. דגימה אחת היא של עור שספג מכות, אז מה שעניין אותם, בלי קשר לזה אם מדובר ביהודי או לא, זה איך מגיב עור שסופג מכות. את היהודים גם הרעילו, חנקו אותם בגז, אז עניינה אותם תגובת המעי הגס או הלב לגז. אולי יוכלו להשתמש בממצאים כשצריך יהיה לחקור מקרה של הרעלה".
"לא. עכשיו רק מגלים שלמרות הכל צדקתי, אז הפרשה רק מתחילה. צריך לברר איפה חלקי הגופות החסרים. איפה נמצא המוזיאון הנורא הזה. עכשיו הסיפור רק מתחיל"