ישראל הצליחה לבלום במידה רבה את שטפון המסתננים באמצעות הקמת הגדר לאורך הגבול עם מצרים. גדר נוספת תוקם לאורך הערבה, כדי למנוע זליגה של מסתננים דרך ירדן. אבל באירופה המצב שונה לחלוטין. מדי יום נוחתים על חופי היבשת אלפי מהגרים שמגיעים בסירות רעועות המפליגות במימי הים התיכון כשהן עמוסות במהגרים לא חוקיים מאפריקה והמזרח התיכון.
הדבר גרם לכמה אסונות של טביעת סירות וספינות ועליהן מאות מהגרים. שטפון ההגירה הזה גורר עימותים אלימים עם הפליטים והמהגרים עצמם וחיכוכים בלתי נמנעים עם האוכלוסיה המקומית. רק השבוע פרצו מהומות בקרב 1,500 פליטים ומהגרים שחצו את הים התיכון מטורקיה לאי קוס ביוון, בעת שהרשויות העמידו אותם בכניסה לאצטדיון באי - בניסיון להרחיק אותם מהפארקים בהם שהו, ולרשום אותם בצורה מסודרת. המשטרה נאלצה להפעיל כוח כדי להשתלט על המהומה שהתחוללה במקום.
ישראל, אומר פרופסור סופר, היא רק דוגמית קטנה למה שמתרחש באירופה. "אצלנו הגיעו חמישים אלף ותראה מה קרה בדרום תל אביב. עוד חמישים אלף כאלה והמדינה תקרוס. אצלנו בנו את חולית ויש לנו מתקני סהרונים. באירופה יש כבר עשרות מתקנים כדוגמת חולית, אבל הלחץ על היבשת רק יילך ויגבר".
"התופעה שאנו מתמודדים אתה בארץ היא חלק מאוד קטן מתופעה עולמית ענקית. בסך הכל יחסית בהשוואה למדינות אחרות המספרים אצלנו מאוד קטנים. בין היתר משום שרוב האנשים שעוזבים את אפריקה לא רואים בישראל יעד מועדף בשום צורה. הם מעוניינים להגיע בעיקר לאירופה.
"אני לא רואה בגלי ההגירה משום איום ליבשת. אני מסתכל אחורה ואני רואה שהתגובות שאנו שומעים כיום הושמעו בדיוק רב כלפי כל גל של הגירה בעבר. בסופו של דבר הדברים מתאזנים, הכלכלות משתנות ומתפתחות ביחד עם ההגירה. זה דרכו של עולם".
הבעיה העיקרית באירופה צופנת פני עתיד, אומר פרופסור מרגלית. "אם אתה מסתכל קדימה, האוכלוסייה באירופה מצטמצמת ואם כרגע היחס בין האירופאים לבין המהגרים אינו מעמיד את המאזן ביניהם בסכנה, בעתיד הדברים עלולים להשתנות. מעבר לזה, היבשת עברה משבר כלכלי חמור ואירופאים רבים חוששים שגלי ההגירה יפגעו קשות ביכולת לתחזק מדיניות רווחה רחבה. על כן המרכיב האתני, הכלכלי והתרבותי של סוגיית ההגירה הופך אותה לנפיצה כל כך".
התרעות פיקוד העורף