צריך לקוות שהשיחה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התנהלה היטב. צריך לקוות - משום שפוטין הוא בעל הבית החדש בסוריה. ברצותו, יחזיק את משטר אסד בחיים. ברצותו, יקשה על איראן להפוך את סוריה לחצר אחורית בשליטתה הבלעדית. ברצותו, יבלום גורמים העשויים להסלים את המתח בגבול עם ישראל. או שלא יבלום אותם. גם אפשרות כזאת צריך לקחת בחשבון.
פוטין כבר תמרן את האמריקאים בסוריה פעמיים. לפני שלוש שנים הצליח לבלום התערבות אפשרית שלהם, כאשר שלף מן המדף ברגע האחרון הצעה להסדר בעניין הנשק הכימי ושכנע את אובמה לוותר על פעולה צבאית. לפני שלושה שבועות הצליח להתנחל בתוככי סוריה במהלך בזק, ושוב קבע עובדה שהממשל האמריקאי ייאלץ ללמוד לחיות איתה. גם משום שסוריה לא מספיק חשובה לו, וגם משום שלפוטין יש טענה חזקה – מישהו צריך לבלום את דאע”ש.
מה שקורה כעת בסוריה מציב סימן שאלה על הנחת העבודה הזאת. מה שקורה כעת בסוריה, שלא כמו רוב השטויות שישראל מודאגת מהן, הוא סיבה אמיתית לדאגה.
התרעות פיקוד העורף