עוד כארבע שנים, אם לא יהיו תקלות ועיכובים, צפויה מפת התחבורה בחוף המערבי של ארה"ב לצאת לדרך חדשה עם חנוכתו של הקו הראשון של רכבת מהירה בין לאס וגאס לבין לוס אנג'לס, מרחק של כ־370 קילומטר. בשבוע שעבר נמסר כי אקספרס־ווסט, החברה הפרטית שהוקמה לצורך הפרויקט התחבורתי האדיר, חתמה על הסכם יוזמה משותפת עם קונסורציום בהובלת קבוצת הרכבות הסינית לבנייתו של הקו החל בספטמבר 2016, בהשקעה ראשונית של 100 מיליון דולר.
ההצהרה הבילטראלית נראתה כדוגמה מרשימה ליכולתן של המדינות לשים בצד את חילוקי הדעות כדי לשתף פעולה למען עתידו של כוכב הלכת שלנו, אבל כעת נראה כי ארה"ב וסין שוב עלו על מסלול של תחרות ויריבות, עם מחלוקות עמוקות והצהרות תקיפות מצד וושינגטון נגד ההתנהלות של השלטונות בבייג'ינג.
במהלך הפגישה היום צפוי אובמה לשוב על העמדה האמריקאית שדורשת מהסינים להפסיק באופן מיידי את המתקפות המקוונות, בעוד ששי יטען כי מדובר בהאשמות שווא חסרות בסיס. למרות חילוקי הדעות, ייתכן שדווקא שתי היריבות שוב יספקו בשורה חדשה עבור הקהילה הבינלאומית, כמו בנושא האקלים, שכן לקראת הביקור האיצו את המו"מ על האמנה הראשונה מסוגה לבקרת נשק במרחב הסייבר, שנועדה למנוע התקפות נגד תשתיות חיוניות כמו תחנות כוח, בתי חולים, רשתות טלפונים ניידים ומערכת הבנקאות.
בפסגה הנוכחית יבקש אובמה להבין משי מה עומד מאחורי בנייתם של לפחות חמישה איים מלאכותיים בים סין הדרומי, באזורים שנמצאים במחלוקת עם הפיליפינים ועם וייטנאם. צילומי לוויין הראו כי לפחות על אחד מהם נבנה מסלול המראה באורך של 3,000 מטרים, בנוסף למנחתי מסוקים ומגדלי מכ"ם.
אולם החודש הפגינה סין את עוצמתה הצבאית במצעד הגדול בתולדותיה, לציון 70 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. במרכז עמדה ההצגה הראשונה של טילי הדונגפנג, ובראשם ה־DF־21Dשמסוגל לאיים על נושאות המטוסים האמריקאיות של הצי השביעי, והטיל DF־26 שיכול לפגוע באי גואם עם ראש קרב קונבנציונלי ממשגר שמוצב ביבשה. "זה מאפשר לסין לגרום נזק או לשתק את בסיס חיל האוויר אנדרסן במלחמה בלי לפנות לשימוש בכלי נשק גרעיניים", הסביר הנס כריסטנסן מהפדרציה למדענים אמריקאים.
בינתיים מדובר בהצהרות לצורכי בחירות, וגם מועמדים שמציגים כעת עמדות תקיפות עשויים להתנהל אחרת בעת שיהיו בחדר הסגלגל. והסינים? הם כבר ראו לא מעט ממשלים מתחלפים בארה"ב מאז 1972, אבל בבייג'ינג ממשיכה המפלגה הקומוניסטית לשלוט ביד רמה ולהתאים את מדיניותה לקצב שלה ולרצונות שלה, לא תמיד בהתאם למה שחושב האיש בבית הלבן.