"פעם שאלתי פילוסוף צרפתי דגול: מה יעורר את הצרפתים?” מספר ד”ר אפרים הררה. “הפילוסוף חשב הרבה ואז אמר: ‘אולי אם הם ימוטטו את הקתדרלה של הנוטרדם’. אחרי זה הוא שוב חשב ובסוף קבע: ‘ייתכן שגם זה לא יספיק’”.
“אולי השילוב של התקפות טרור רצחניות והמוני הרוגים יעשה משהו”.
“חייבים להשמיד את הפונדמנטליסטים האסלאמים, והמסגדים הקיצוניים המטיפים לשנאה צריכים להיות סגורים”, הוסיפה לה פן בחשבון הטוויטר שלה.
לפני שלוש שנים, בבחירות לנשיאות, זכתה לה פן בכ־18% מהקולות ולא הצליחה להעפיל לסיבוב השני, שבו הולנד גבר על הנשיא היוצא ניקולא סרקוזי. הפעם, ככל הנראה, השאלה אינה אם היא תגיע לסיבוב השני, אלא מי יתמודד מולה.
מהגרים מוסלמים וכונו “האינתיפאדה הצרפתית”. בעשר השנים שחלפו מאז השקיעה ממשלת צרפת 100 מיליארד יורו בניסיון לשקם את השכונות הבעייתיות, אבל מאלק בוטי, חבר פרלמנט מהמפלגה הסוציאליסטית ממוצא אלג’יראי, טוען שהמצב כלל לא השתפר, אלא להפך. “אנחנו נמצאים כבר כמה שנים על מדרון שמוביל אותנו למצב בלתי הפיך”, אמר בוטי בראיון לטלוויזיה הצרפתית. “עשר שנים אחרי, אין בשכונות האלה מפגינים, יש שם טרוריסטים".
לה פן הופכת בולטת במיוחד מול חוסר האונים שמפגינה הממשלה הנוכחית, בראשות הנשיא פרנסואה הולנד, בכל הנוגע לבעיות שמטרידות את צרפת, ובעיקר התגברות האסלאם הקיצוני.
התחזקותה של לה פן מתרחשת גם על רקע הנהירה של מאות אלפי פליטים מהמזרח התיכון, ובעיקר מסוריה, למדינות אירופה. לאחר שהנשיא הולנד החליט לקלוט 24 אלף פליטים, התמיכה בו צללה, בעוד לה פן אמרה את דעתה בצורה ברורה וטענה, בין היתר, כי גרמניה תומכת בכניסת מהגרים למדינה כדי שהתעשייה הגרמנית תקבל אספקת "עבדים".
אל מול הימין הקיצוני ניצב השמאל הצרפתי, שמתקשה לא פעם לפגוע בזכויות האדם לצורך המאבק בטרור. “אני יושבת ועוקבת מאז הפיגועים אחרי מה שקורה בטלוויזיה הצרפתית ולא שומעת שהם אומרים ‘מוסלמים’”, מספרת ד”ר הרשקו. “הם אומרים ‘טרור’. מבחינתם להגיד ‘מוסלמים’ זה לא פוליטיקלי קורקט וזו בעיה לקרוא לילד בשמו. יש חשש שכל מיני צעדים יפגעו בחירות הפרט. הייתי בקיץ בפריז ונסעתי ברכבת לאיטליה. יצאתי מתחנת גאר דה נור והיא הייתה מלאה. בפתח לא בדקו מזוודות, וגם לא על הרכבת, למרות שהיו כבר פיגועים. היום הם צריכים להחליט את מה שאנחנו רואים כמובן מאליו: לאן הם בדיוק הולכים”.
התרעות פיקוד העורף