להבדיל מצרפתיות בורגניות שהתראיינו בשבועיים האחרונים בכל כלי תקשורת אפשרי, על לוצינה עדיין לא שמעתם. אף תחנת טלוויזיה לא התעניינה בה ואף אחת גם לא תתעניין. איש לא רואה בה סמל לחירות, והיא לא תמות באף הופעת רוק או במסעדת שף. כנראה שכשהיא תחזיר את נשמתה לבורא, אפילו השכנים שלה לא יידעו.
לפני כמה חודשים פגשתי אותה. 400 מטר לפני שער הכניסה לטרבלינקה הבחנתי בה יושבת חסרת מעש מחוץ לבית, ומחכה. אלוהים יודע למה. אולי זו שלוות העולמים שנותרה שם ביחד עם 800 אלף הגופות ואולי זו פשוט שגרת החיים באחד הכפרים האחרונים בפולין שעדיין מסונכרנים עם הציביליזציה של המאה ה–19. בתוך בית העץ שלה, ללוצינה אין טלוויזיה. אין לה גם ספרים, והיא ככל הנראה לא יודעת קרוא וכתוב. על שפות זרות כמובן שאין מה לדבר. בחורף הקשה היא מתחממת בעזרת אח, את המים היא שואבת מהבאר הסמוכה ואת העצים להסקה היא מביאה מדיר החזירים השרוף. בכל יום ראשון עוברת שם הסעה שאוספת אותה לתפילה בכנסייה שבכפר הסמוך. ומה לגבי דואר, בנקים וטיפולים רפואיים? הכל תלוי ברצון הטוב של יתר התושבים בכפר.
“הונגריה למשל הייתה תחת שלטון טורקי במשך 150 שנה. ההונגרים הלאומנים נזכרים עד היום בכיבוש הזה ומתדלקים בעזרתו שנאת זרים. אם הפליטים היו שוודים, אני לא מאמין שהייתה התנגדות כזו. עכשיו, אחרי הפיגועים בצרפת, הם גם מרימים את הראש בגאווה ואומרים למערב ‘אמרנו לכם'. בעיניהם, הם המצילים של אירופה. אגב, הדברים האלה נכונים אפילו לגבי סלובניה, שחוסמת היום את הגבול עם קרואטיה ולא מאפשרת לפליטים להיכנס לשטחה אפילו כדי לעבור הלאה למערב".
“אם אתה רוצה את התשובה הזו בקצרה, אז זה מפני שעשרה מטרים ברכבת מפולין אפשר להגיע למקום הרבה יותר טוב שנקרא גרמניה. מוסלמים שהגיעו לשם או לשוודיה יכולים להשתלב ברשתות חברתיות ודתיות קיימות. אם אתה מגיע לפולין, אתה צריך לבנות את עצמך ואת הקהילה שלך מאפס", טוען זילבר.
מי שבקיא אפילו יותר בתנודות של מוסלמים ברחבי היבשת הוא פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון. “יש שלוש סיבות שבגללן אתה מוצא מוסלמים בעיקר במדינות מערב אירופה: יש להן עבר קולוניאלי, הן מחזיקות בתפיסות ליברליות והן החליטו בשלב מסוים על פתיחת גבולות ועל מחשבה שמדינה היא כור היתוך. כשאתה עובר לפולין ולמזרח אירופה אתה מוצא מדינות עם אידיאולוגיות אולטימטיביות ונוקשות, שחיו מאחורי מסך ברזל ומבחינתן הנושא הזה הוא פחות קליט ונגיש", הוא קובע. “בצרפת, למשל, אזרח הוא אזרח. הנחת העבודה של המערב היא שאדם מסתגל בסופו של דבר. במזרח יש היסטוריה הרבה יותר קשוחה וחוסר מודעות לאחר".
“יש כאן דיבורים על חזרה לספרד המוסלמית ואירופה של לפני 500 ואלף שנה. לכן מקומות שנהנים מסובלנות דתית הם קרקע פורה להתנחלות. לשוודיה למשל אין שורשים קולוניאליסטיים, אבל היא עדיין יותר אטרקטיבית ממדינות המזרח. בסקנדינביה הייתה פתיחות באותן שנים בכל מחיר, והתפיסה של שוודיה היא ליברלית, שלא בודקת מי נכנס ולמה. מרוב שהמדינות האלה היו בנויות על תיאוריות ליברליות וסובלניות, ונתקלו באנשים שבאמת ובתמים חיפשו עבודה, הם קיבלו גם את המוסלמים שרואים בנצרות שורש כל רע".
“אלה מדינות שבעצמן יצאו לא מזמן מעידן קולוניאלי והן ספקניות ובטוחות שקליטה כזו תהרוס אותן מבפנים", טוען רבי, “בשנים האחרונות, כשאנחנו מדברים על חברות שגם ככה לא ממהרות לקלוט את הזר, יהיה הרבה יותר קשה לקבל שם מוסלמים. יש שם תרבות שבמידה רבה תיצור הרבה מאוד קשיים עבור מי שרוצה להיכנס לתוכה, גם אם זה לא יהיה במישור החוקתי. לאן זה הולך מכאן? מדינות המערב יצטרכו לשאול את עצמן איך משיגים ביטחון בלי לפגוע בערכים הנעלים של הציביליזציה שלהן. אם פרנסואה הולנד, שהוא אדם מאוד רך, טוען שהוא צריך לעלעל בחוקה, אז נראה יש כאן שינוי בכללי המשחק. אירופה תצטרך לשנות את ההגדרה שלה את עצמה ואת התקנות והחוקים. האבסורד הוא שאם אירופה תרצה להמשיך להיות ליברלית ונאורה, הרבה ציבורים בתוכה ימשיכו לחיות דווקא בקבוצות סגורות. אנשים לא יסתכלו יותר זה על זה בתור ‘אזרחים של הרפובליקה', אלא יחשבו שמהרסייך ומחריבייך יכולים לצאת ממך. יותר משישראל תהפוך להיות אירופה, אירופה תהפוך להיות ישראל".
“אני לא חושב. המוסלמים במדינות האלה הם אלקטורט חשוב ואף אחד לא ירצה להסתבך איתם. מעבר לכך, הם שבויים בקונספט שהפלסטינים זה משהו שמחייב פתרון ויביא יציבות למזרח התיכון. מה שיעזור לישראל הוא להבין שלא הכל סובב סביבה. היא תוכל לצפות מהצד כיצד המתח הבין–תרבותי מתחדד, מזרח אירופה עוד יותר מתבצרת שמא פליטים יצליחו לפלוש אליה, וביטויים יותר גזעניים ומציאות פחות ליברלית יהפכו לעניין שבשגרה. גם אם פולין חשבה במקרה להיפתח, היא ושכנותיה ייסגרו. אני לא רואה שום סיכוי לעתיד ורוד יותר. בטח לא בעת הקרובה".
התרעות פיקוד העורף