לפי ההחלטה שפורסמה באחד מהמסמכים - פסק דין מוסלמי מחודש ינואר, ניתנה הנחייה לפעילים לקצור את איבריהם של שבויים, גם בעודם בחיים, על מנת להציל חיי מוסלמים.
"חייו של השבוי והאיברים שלו לא צריכים להיות מכובדים, ניתן לקחת אותם ללא חשש מעונש", מצוין בפסק הדין הדתי. כמו כן נכתב כי ניתן לבצע את המעשים גם אם המשמעות היא מותם של השבויים: "הוצאת איברים שיגרמו לסיום חייו של השבוי, אינה אסורה".
סוכנות הידיעות רויטרס מסרה כי היא לא יכולה לאשר את האותנטיות של המסמך, אך פקידים אמריקאים אומרים כי המסמכים הושגו בפשיטה של הכוחות המיוחדים של ארצות הברית בסוריה. המסמך אינו מציע כל הוכחה לכך שארגון המדינה האסלאמית עוסק בקצירת איברים או סחר באיברים, אך הוא מספק מבט על הסנקציות הדתיות של הקבוצה האלימה והקיצונית.
שגריר עיראק באו"ם, מוחמד עלי אלחכים, אמר לרויטרס כי המסמכים צריכים להיבדק על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, כעדות לכך שדאעש מקיימים סחר באיברים על מנת לגייס כספים.
ממשלת ארצות הברית שיתפה חלק מהמסמכים, על מנת להגביר את ההבנה של בעלות בריתה כלפי הלחימה בפעילי הארגון בסוריה ועיראק. בנוסף לקצירת האיברים, המסמכים מראים כיצד פעילי הארגון סיפקו ללוחמיהם "הצדקה" לכל מעשה. כך לדוגמא, בסעיף מספר 64 של הצו, נקבעו כללים מפורטים לאונס, בהם נקבע כי הגברים יכולים לקיים יחס מין עם שפחות.
ההצדקה במסמכים בנוגע לקצירת האיברים שואבת השראה מהקניבליזם: "במידת הצורך, מלומד אחד יכול להרוג כופר על מנת לאכול את בשרו, כדי שהוא ייהנה מהגוף שלו".