התושבים של מדינת איווה מתייחסים ברצינות לתפקיד שהועידה להם המסורת. אומנם זו לא מסורת הכרחית, לא מסורת מחויבת, ובכל זאת, הם מקפידים עליה. מגנים עליה בעקשות ובדבקות שתואמים את האופי הדתי למדי של מדינתם (וצריך לסייג: בניגוד למה שמקובל לחשוב, איווה לא באמת דתית יותר ממדינות רבות אחרות). המסורת קובעת: אף אחד לא מצביע לפני איווה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית. היא ראשונה, השאר אחריה. ומי שינסה לעקוף אותה, יגלה שזה בלתי אפשרי. איווה תקדים את הבחירות עוד ועוד כדי להיות ראשונה. כמה שיידרש. הנה מדריך קצר להצבעה הזאת.
אבל לא השנה. השנה איווה מצליחה לשמור על מעמד הבכורה שלה, נהנית לכמה שבועות מאורם המסמא של הזרקורים ומביקוריהם התכופים של המועמדים. היום תצביע. מחר תחזור לתרדמת החורף הארוכה והאלמונית.
ההצבעה של הרפובליקנים קצת פחות ססגונית. בתחילה ייבחרו מנהלי ההצבעה. אחר כך ידברו נציגי המועמדים. של טראמפ וקרוז, פיורינה ובוש, האקבי וסנטורום, כל מי שיש לו נציג. לאחר שיסיימו לדבר, יכתבו הבוחרים על פתקים קטנים את בחירתם ויטילו לקופסה. המנהלים יספרו וידווחו למטה. אגב: לראשונה הם ידווחו באמצעות אפליקציה של מיקרוסופט שפותחה במיוחד כדי למנוע טעויות. איזה סוג של טעויות? לפני ארבע שנים בדיוק דווח על ניצחונו של מיט רומני באיווה. אבל לאחר כמה ימים התברר שלא רומני ניצח, אלא ריק סנטורום.
אחרי הארבע האלה יבוא סופר־טיוזדיי, יום שלישי, 1 במרץ, שבו יצביעו יותר מעשר מדינות בבת אחת (וגם אמריקאים שמתגוררים בישראל ובשאר העולם). עד אז יישארו מן הסתם הרבה פחות מועמדים. תיאורטית, יכול להיות שכבר יסתמנו מנצחים – אם קלינטון וטראמפ, לדוגמה, ינצחו בכל המדינות הראשונות. אבל סביר יותר שמה שיסתמן הם רק קווי מתאר של הקרבות בהמשך הדרך. זאת דרך ארוכה. היא מתחילה היום.
התרעות פיקוד העורף