עוד משחר ילדותה אהבה איב דונאיי לבנות מודלים מיניאטוריים, וכאשר אביה הוריש לה כפר שלם היה זה חלומה של ילדה קטנה שהתגשם.
היא הודתה שהכפר אולי לא 'הכפר הכי יפה בעולם,' אבל אמרה שהוא היה אהוב על ידי דורות של משפחתה. "הסבא רבא שלי, סבא ואבא אהבו אותו. כולנו אהבנו אותו וקשה מאוד למצוא כפר עם אנשים נאמנים ויפים מאלו המתגוררים במערב הסלרטון. יש בה תחושה אמיתית של קהילה, שקשה למצוא בימים אלה".