לבלשית הראשית ניקולה וול יש ניסיון של קרוב ל־30 שנה בסקוטלנד יארד, חלק נכבד מהן בחקירות רצח במערב לונדון. בראיון שהעניקה למגזין "ווג" לפני שלוש שנים, היא התגאתה בכך שהיא מצליחה לפתור את תיקי הרצח במהירות, לא מעט בזכות העובדה שהיא עושה את עבודתה הרחק מעיני התקשורת, והבהירה כי עבודתה היא "מחויבות". "כל מה שיש לך, כל כישרון שיש לך, וכל מה שאפשר לגייס יכול לעזור", אמרה. "כאשר אנחנו תופסים את האשמים, צדק נעשה. אבל אנחנו לא יכולים להחזיר את האדם (שנרצח - ח"א)".
עשרה חודשים לאחר שוול נכנסה לתפקידה, עברה החקירה המשטרתית טלטלה. אחרי יותר מארבע שנים שבמהלכן נאספו עשרות אלפי מסמכים וממצאים, נחקרו עשרות אנשים ונבחנו מאות קווי חקירה, הוחלט לצמצם את היקפה של החקירה. מספר החוקרים המשתתפים במבצע "גריינג'" ירד מ־29 לארבעה בלבד. "עדיין יש לנו קווי חקירה ברורים מאוד, ולכן אנחנו שומרים על צוות חוקרים שמקדישים את עצמם לתיק הזה", הסביר עוזר המפכ"ל, מארק ראולי.
בינתיים הביע הקצין הבכיר את תקוותו כי ניתן יהיה לגלות את האמת. "העבודה נמשכת. תמיד יש אפשרות שאנחנו נמצא את מדלן, ואנחנו מקווים שנמצא אותה בחיים", אמר דוטי. "זה מה שאנחנו רוצים וזה מה שהמשפחה והציבור רוצים, ולכן משרד הפנים ממשיך לממן את זה. יש עוד עבודה שצריך לעשות".
מאז תחילת הפרשה לא הסתירו ההורים ומקורביהם את מורת רוחם ממשטרת פורטוגל, שלטענתם התנהלה באופן אטי ולא הקדישה את המאמצים הדרושים הן מיד אחרי שהתקבל הדיווח על ההיעלמות והן כאשר נמנעה מלשתף את הציבור במידע חשוב, כגון הקלסתרון של האדם החשוד שנראה עם הילדה הישנה.
בנובמבר 2011 הופיעו בני הזוג בפני ועדת החקירה של השופט לווסון, שבחנה את התרבות והאתיקה של התקשורת הבריטית - ובמיוחד של הצהובונים - ותקפה בחריפות את הסיקור. "הייתה תקופה שבה בכל יום מדלן הייתה בעמוד הראשי של העיתונים", אמרה קייט מקאן. "אני יודעת שאנשים יגידו לי שזה צריך להיות דבר טוב, כי היא נמצאת בעין הציבורית. זה לא המקרה, כי כאשר הסיפור כל כך שלילי לגביה, ברור שזה לא עוזר".
החוקרים בדקו את המסמכים והודיעו בקיץ 2013 כי הם זיהו אנשים "בעלי עניין", שיכולים לשפוך אור על ההיעלמות. בלשים בריטים נסעו לפורטוגל על מנת להתייעץ עם עמיתיהם המקומיים. רק באוקטובר 2013, אחרי שהסקוטלנד יארד בשיתוף עם הבי־בי־סי הציגו קלסתרון ממוחשב של חשוד בחטיפה וביצעו שחזור של הלילה הדרמטי, הודיעו הפורטוגלים כי הם פותחים מחדש את התיק בעקבות גילוי קווי חקירה חדשים.
כאשר הבריטים הציגו לעמיתיהם הפורטוגלים דיווחים על חשוד בתקיפה מינית של חמש ילדות בריטיות ששהו בדרום פורטוגל בין 2004 ל־2006, שוב טענו הפורטוגלים כי מדובר במונטיירו והחקירה שוב נקלעה לנתיב ללא מוצא. גם חיפושים שבוצעו באזור הדיונות של פראיה דה לוז ביוני 2014 ותשאולים נוספים של "בעלי עניין", בהם גם רוברט מוראט, לא הצליחו לפוגג את הערפל ולענות על השאלה הגדולה: לאן נעלמה מדלן מקאן והאם היא עדיין בחיים?
במקביל לחיפוש הנמשך אחרי בתם, בני הזוג מקאן גם התגייסו להעלאת המודעות לבעיית הילדים הנעלמים, שלפי ההערכות מספרם ברחבי העולם עומד על מאות אלפים מדי שנה. לאחרונה התגייסה מקאן לקמפיין למען אפליקציה חדשה, אשר במסגרתה מגיעות התרעות על ילדים נעלמים לטלפונים אישיים, מחשבים וטאבלטים. היא הודתה כי אילו היישום היה קיים במאי 2007, ייתכן שבתה כבר הייתה בבית. "עברו כבר תשע שנים, וזה מגוחך ולא ייאמן", אמרה. "אם מספיק אנשים היו מתגייסים בשלב מוקדם, מי יודע מה הייתה התוצאה".