באוניברסיטת יגולוניה בקרקוב, פולין, התקיים היום (רביעי) כנס לציון 80 שנה לחוקי נירנברג ו-70 שנה למשפטי נירנברג. הכנס, בהשתתפות ראשי מערכת המשפט מהארץ ומהעולם, עסק בהשפעת חוקי ומשפטי נירנברג על החברה שלנו כיום. שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה בכנס כי כיום ישנו גל אנטישמיות חדש, הכולל לדבריה גם בכירים בפוליטיקה האירופית. "אני קוראת למנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורביין, לצאת בהצהרה ברורה ולהביע את מחויבותה של מפלגת הלייבור במלחמה נגד האנטישמיות", אמרה שקד.



בכנס חתמה קבוצת משפטנים מובילים מרחבי העולם על הצהרה תחת הכותרת "לעולם לא עוד" עם מפת דרכים עבור מדינות לעקירת שנאה והסתה נגד מיעוטים. בכנס שנערך ביוזמת ארגון "מצעד החיים" העולמי בראשותו של ד"ר שמואל רוזנמן, נבחנו שתי שאלות קריטיות: האם הלקח מהגזענות וההסתה של חוקי נירנברג נלמד? מהם הצעדים שיש לנקוט כיום כדי למנוע רצח עם? הכנס, בראשות פרופ' ארווין קוטלר ופרופ' אלן דרשוביץ, חתמו המשתתפים על הצהרה משותפת המגנה רצח עם והסתה וקראו לקהילה הבינלאומית לנקוט ביד קשה כדי לעצור את הזוועות המתרחשות ברחבי העולם.

ב-15 בספטמבר 1935 פרסמה ועידת המפלגה הנאצית בנירנברג שבגרמניה את חוקי הגזע, להפרדתו של הגזע היהודי מהגזע הארי. "חוק אזרחות הרייך" קבע שהאזרחות הגרמנית תוענק רק לבעלי הדם הגרמני-ארי. זכויותיהם הפוליטיות והמשפטיות של היהודים נשללו, ומאזרחים שווי זכויות הם הפכו ל"נתינים". האמנסיפציה ממנה נהנו יהודי גרמניה כמאה שנים התבטלה בן לילה.

"החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני" אסר על יהודים להינשא לארים וקבע, בין היתר, כי זוגות מעורבים יופרדו, אסר על יהודים לקיים יחסי מין עם ארים, להניף את דגלי המדינה ולהשתמש בצבעי הרייך, מחשש שיטומאו. המדרון התלול בו חין יהודי גרמניה הפך לגיהינום עלי אדמות. החברה שאמורה הייתה להתנגד לזה, שתקה. איש לא חשב שמדובר בהשמדת כל היהודים והפתרון הסופי אולם הם היוו בסיס למדיניות הנאצית, שתוצאותיה ידועות.
שגרירת ארה"ב באו"ם, סמנתה פאוורס הדגישה בברכה משודרת  את חשיבותן של עדויות – הן של ניצולים והן של הציבור הרחב, לצד נקיטת עמדה ברורה ונחרצת, תוך שהיא מזכירה את עדותו החשובה של המשורר אברהם סוצקובר במשפטי נירנברג: "אסור לנו להיות עדים אדישים. היסודות לרצח כל הזמן נוצרים. ראינו את זה בלי הבדולח וחוקי נירנברג, כשהעולם הביט בהם באדישות". 
 
שרת המשפטים גינתה את ההתבטאויות של חברי מפלגת הלייבור הבריטית שהשמיעו הערות אנטישמיות ואמרה כי "רק לאחרונה שמענו חבר פרלמנט אירופאי מאשים את ישראל בזיוף טרור הסכינים, טרור מסוכן ואלים המתרחש מידי יום במדינת ישראל, בו נרצחים ונפצעים גברים נשים וילדים. רק לפני מספר ימים שמענו את ראש עיריית לונדון לשעבר, מר קן ליווינגסטון אומר כי היטלר היה ציוני. או חברת פרלמנט אחרת שמציעה להעביר את ישראל לארצות הברית. היא אמנם התנצלה אבל מר ליווינגסטון לא חזר בו מאמירתו".

לדברי שקד לאותם פוליטיקאים מצטרפים מכחישי שואה וכאלה המנסים להשחיר את פניה של ישראל ולהציג תמונה שקרית לפיה ישראל היא המקור לכל צרות העולם. "בתוך תעשיית השקרים האנטישמית הזו מככבים גורמים מסיתים כמו תנועת ה-BDS וכן גורמים בכירים נוספים. אנו עדים למתקפות אנטישמיות בליבה של אירופה, אנו שומעים השמצות אנטישמיות במדינות האירופאיות. אנו מרגישים שנאת אנטישמית דווקא ביבשת שהייתה צריכה ללמוד את השיעור החשוב מכל", אמרה שקד שהוסיפה בשאלה: "האם אירופה באמת למדה מלקחי השואה?".

ג'רמי קורבין. צילום: רויטרס
ג'רמי קורבין. צילום: רויטרס


שר המשפטים לשעבר של צרפת, פרופ' רוברט באדינטר, שאביו נרצח במחנה המוות סוביבור, דיבר על מה ניתן לעשות על מנת למנוע רצח עם ושנאה, והביע פסימיות בהתייחסו לגרמניה: "אפילו חינוך ותרבות ברמה הגבוהה ביותר לא היוו הגנה מספקת". 

פרופ' אלן דרשוביץ', נשיא שותף של הכנס ציין כי חוקי ומשפטי נירנברג הם בעלי משמעות היסטורית גדולה  - "החוקים היוו פרולוג והקדמה לשואה בעוד שהמשפטים וכללי נירנברג מחזקים חוקים הומניטריים עכשוויים ומהווים מסגרת למניעת פשעים בינלאומיים. יש מי שאומרים שלא היו תאי גזים. מכחישים עובדות שהובאו יהודים לאושוויץ המטרה השמדתם. מכחישי את ההשמדה הגנטית של העם היהודי והנאצים ניהלו מלחמת מגן. אנחנו צריכים לדבר על המתרחש בסוריה, בדארפור, ברואנדה. הסכנה במכחשת השואה היא סכנה שלא נעצרת בשואה. העתיד הוא בידינו". עוד ייצגו את מדינת ישראל הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון דורית  בייניש, ומי שכיהן כשגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור.