דונדר וגול עמדו בתחילה בפני אפשרות של מאסר עולם בגלל אישומים בנושא ריגול. זאת, כיוון שפרסמו חומר הרמז כי סוכנות הביון הטורקית הכניסה נשק לסוריה בינואר 2014. נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, הודה כי המשאית שנעצרה על ידי המשטרה שייכת לארגון הביון הלאומי אך טען כי הכילה ציוד סיוע עבור הטורקים שנלחמו בנשיא הסורי בשאר אסד ובדאעש. לאחר הפירסום, האשים את העיתונאים בכך שפגעו במוניטין טורקיה ונשבע שדונדר "ישלם מחיר כבד".
בכך, הביא ארדואן את האופוזיציה להעלות טענות בקשר להגינות המשפט. מחמוט טנל, מחוקק מהמפלגה הרפובליקנית שבאופוזיציה, אמר כי "התיק הזה לא מבוסס על חוק, זה פוליטי". פתיחת המשפט הביאה לקריאות גינוי ברחבי העולם מתנועות למען זכויות אדם והעלתה חשש לגבי חופש התקשורת בטורקיה, שהיא חברת נאט"ו ומועמדת לאיחוד האירופי. גם מחלקת המדינה של ארה"ב הביעה דאגה בנוגע לפסק הדין וקראה לרשויות "לתמוך בתקשורת חופשית וחסרת עכבות שחיונית למשטר דמוקרטי ולחברה פתוחה".
כאמור, שעות לפני גזר הדין, תוקף ניסה לירות בדונדר, בהתקפה שמסמנת התפתחות מרתיעה במדינה. התוקף צעק "בוגד" לפני שירה לפחות פעמיים, ועיתונאי שסיקר את האירוע נפגע מהירי. עד ראייה של רויטרס אמר כי היורה נעצר על ידי המשטרה, וכי לפני שירה, פנה לכתבים ואמר שחיכה לדיון מהבוקר וכי הוא מקווה שדונדר יימצא אשם. המניעים של היורה לביצוע המעשה והרקע שלו אינם ברורים.
דונדר, עורך העיתון נגדו כוון הירי, אמר לאחר המשפט כך: "חווינו שני נסיונות חיסול בתוך שעתיים: אחד באמצעות נשק ואחד באמצעות החוק. תמיד יהיה חשש שהוראות מהממשל שיחקו תפקיד בפסיקה". עוד הוסיף: "התקרית שדיווחנו עליה הייתה פשע, לא הדיווח עצמו. בגלל זה התעמת איתנו הנשיא. הוא התנהג כמו התובע בתיק, איים עלינו והפך אותנו למטרות".