זה שבועיים נמשך מחול המיליונים באולם בית המשפט הפלילי של פריז. הם מתפזרים לכל עבר, עוברים מבנק אחד באירופה למקלט מס אחר בקצה השני של העולם. מיליונים מתעופפים להם מפה לשם. קשה לעקוב אחרי המסלולים המסובכים שהמציאו רמאי "העוקץ הגדול" של המס על פליטות דו־תחמוצת הפחמן, והביאו לגניבה של מאות מיליוני אירו מהאוצר הצרפתי. 



אחד־עשר איש וראשי שתי חברות ניצבים על דוכן הנאשמים, כמה מהם יהודים, חברי מה שמכנים בחוגי המשפט בצרפת "הקשר הפלילי הצרפתי־ישראלי". אך המעניין שבהם הוא ארנו מימרן, בן ה־44: נער הזהב של הבורסה, בליין בינלאומי, ועם זאת, על פי החשד, נוכל וגנגסטר שעל מצפונו, כנראה, כמה גוויות.
אבל בעיקר הוא מעניין בשל אישיותו וקשריו לכאורה: הוא גם ידיד, כך הוא מתגאה עכשיו, ככל הנראה כדי להחזיר לעצמו את כבודו האבוד, של לא מעט אח"מים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

את הקשר בין מימרן לנתניהו חשף תחקיר משותף של עיתון "הארץ" והאתר הצרפתי "מדיהפארט". לפי כתב האישום, סכום ההונאה שעל הפרק נע בין 282 מיליון למיליארד אירו. השיטה הייתה די קלה. אולי קלה מדי, כפי שהעיד אחד השופטים החוקרים את הפרשה: "זה היה כמו להשאיר את הפרארי ברחוב חשוך עם המפתחות בפנים". על פי החשד, מימרן זיהה את הפוטנציאל ה"עסקי" הרב הטמון בקניית מכסות דו־תחמוצת הפחמן, החלטה שהתקבלה בפסגת האקלים בקיוטו ב־2005, ולפיה יוכלו מדינות מתועשות שעברו את גג המכסה לקנות זכות לייצור נוסף ממדינות שלא עברו אותה. ב־2007 החלה רשות המסים הצרפתית לגבות מס ערך מוסף על עסקאות אלה. נוכלים בעולם העסקים החלו לקנות מכסות במדינות ללא המס ומכרו אותו לצרפתים באמצעות חשבונות בדובאי, ביירות, הונג קונג ותל אביב. כשמס הערך המוסף נדרש מהם אחרי תשעים יום, התברר כי החברות שבהן מדובר התפוגגו מזמן. העבירות מיוחסות לשנים 2008־2009. מימרן היה, לפי כתב האישום, הבנקאי של הקבוצה. זה שמביא את הכסף. 

חבר של מימרן. בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90
חבר של מימרן. בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90

 

כבן למשפחת מיליונרים ברובע השישה־עשר הפריזאי העשיר, כסף היה לו מאז שהוא זוכר את עצמו. אביו הוא ז’אק מימרן, אז מנהל חברת בת של ענק הבנייה "וינסי", בעל קשרים ענפים, שעוטר באות לגיון הכבוד על ידי שר האוצר הצרפתי, ומגדולי התורמים לקהילה היהודית ולגורמים ישראליים. מימרן הבן עשה כמה עשרות מיליונים בתור טריידר ויצא ב־2001 לחיות במיאמי עם אשתו הראשונה אן דריי, בתו של המיליארדר קלוד דריי. עוד באותם הימים נפתחו נגדו חקירות על עבירות הונאה, אבל מימרן תמיד הצליח לצאת מהן ולנחות על שתי רגליו. שמועות על "אנשים חשובים" המגנים עליו נישאו באוויר כבר אז. בבית מלון בדוביל, עיר הקיט החביבה על היהודים האמידים והאמידים פחות של פריז, הוא פגש את מרדכי (מרקו) מולי, יהודי ממוצא תוניסאי, שלקח אותו לסיבוב במועדונים, ומשם יצאו לדבריו "עם כל החתיכות שבעולם". אבל גם רעיונות ל"עוקץ" הגדול יצאו משם, העוקץ שאליו הצטרף עוד שותף שהכיר לו מולי במועדון הימורים אקסקלוסיבי ברובע האופרה בפריז - סמי סוויד, צרפתי־ישראלי שכונה "הסנדק של מרוצי הסוסים". 
 
בנובמבר 2008 נפגשו סוויד ומימרן בתל אביב, ומימרן נתן לו שמונה מיליון אירו כדי להשקיע בעסקי גז החממה. במהלך 2009 הוא ביקר בארץ לא פחות מעשר פעמים, לטענתו "לענייני משפחה". לדבריו, רק במרץ 2009 הוא גילה שמדובר בהונאה וביקש מסוויד להחזיר לו את כספו. 
 
בהמשך קנה מימרן מכונית בנטלי ואונייה ויצא עם סוויד ללאס וגאס. מהביקור הזה תלויה ועומדת נגדו תביעה של "קזינו ווין" על סך ארבעה מיליון אירו. "אני מפסיד כרוני", הודה מימרן. 

טרגדיה אחר טרגדיה

הביקור בלאס וגאס היה הבילוי המשותף אחרון של מימרן וסוויד. כמה שבועות אחר כך, בספטמבר 2010 בפורט מאיו במערב פריז, רעול פנים על אופנוע ירה מקרוב בסוויד שישה כדורים מאקדח עם משתיק קול. הוא הגיע לשם כדי לפגוש את מימרן. זו הייתה אמורה להיות פגישתם השלישית באותו היום, לפני שיעלה סוויד על טיסה חזרה לישראל. מימרן איחר בשלוש דקות. המחסל על האופנוע הגיע לפניו. ז’רמי גרינהולץ, יד ימינו של סוויד המתגורר בהרצליה, טוען שמימרן הזמין את החיסול משום שגילה שסוויד הרוויח הרבה יותר כסף בתרמית מאשר סיפר לו, אך לא העביר לו כמוסכם מחצית מן הסכום - 30 מיליון אירו - אלא רק 20. ליד גופתו של סוויד נמצאה טבעת עם תחריט של גולגולת שהייתה פופולרית אז בצרפת והופצה, בין השאר, על ידי חברת התכשיטים של מקורבו של נתניהו, מאיר חביב. 
 
סדרת מקרי המוות האלימים בסביבתו הקרוב של ארנו מימרן בעצם רק התחילה; קלוד דריי, אביה המיליארדר של אשתו הראשונה נרצח באוקטובר 2011 בווילה שלו בפרבר העשירים "ניי־סיר־סאן", ובמאי 2014 הוזכר שמו בקשר לרצח אלבר טאייב, נהגו ושומר ראשו של סיריל מולי, שחקן פוקר ידוע שמימרן רב איתו. ואם זה לא מספיק, אז גם אביה של אשתו השלישית והנוכחית, האיטלקייה תמרה פיסנולי (רעייתו לשעבר של כדורגלן רומא דניאלה דה רוסי), נרצח ב־2008 בסגנון המאפיה.

לפיסנולי עצמה לא חסרו צדדים אפלים: עוד לפני שהכירה את ארנו מימרן היא השתתפה בחטיפה של איש עסקים, מבצע שעליו חזר, לפי החשד, גם מימרן, כשחטף בינואר 2015 בנקאי שווייצרי והכריח אותו לרכוש מניות כדי לפצות אותו. האיש נחטף במלון "רפאל" הצרפתי שבו שהה, על ידי ארבעה גברים מחופשים לשוטרים שהובילו אותו לדירה שבה נכלא, עד אשר הסכים למכור את מניות החברה. בשלב מסוים הגיע מימרן לדירה, טען שגם הוא חטוף ושכנע את השותף למכור את המניות.

בין החוטפים היה גם המתאגרף לשעבר פאריד חידר. קשר המוות כנראה מידבק, ועובר גם לשותפיו של ארנו; למשל למרקו מולי, השותף ל"עוקץ", שטוען שקיבל רק 1.4 מיליון אירו מן הרווחים. ב־2012 הלווה מולי ארבעה מיליון אירו לאיש העסקים הישראלי תיירי ליין, שותפו של מנכ"ל קרן המטבע העולמית לשעבר דומיניק שטראוס־קאהן. באוקטובר 2014 התאבד ליין בקפיצה מדירתו בקומה ה־23 במגדלי יו בתל אביב.


יש חברים 


אבל לארנו מימרן, שמצטייר כגנגסטר קר רוח, מאיים ומתוחכם, יש גם צד זוהר שהוא חלק בלתי נפרד מאישיותו ומהכיסוי למעשיו האפלים. בצד הזה מופיעה דמותו של נתניהו, בצד סלבריטאים רבים אחרים. מימרן קיבל את קרבתם בירושה מאביו ז’אק, איל הנדל"ן שכולם חיזרו אחריו עד שהתברר כי היה אחראי לפרשת שוחד הרכבות הגדול, ושיחד בין 1986 ל־1996 עשרות פקידים צרפתים ובלגים, כדי לזכות במכרז סלילת קו הרכבת המהירה "טאליס" בין בלגיה לצרפת. ב־2009 נלקח ממנו אות לגיון הכבוד שהוענק לו שלוש שנים קודם לכן על ידי שר האוצר דאז ז’אן פרנסואה קופה, ממקורביו של הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי. 
 
מימרן האב תרם לקהילה היהודית, לתנועת הליכוד בצרפת ולישראל. אנשי הליכוד הכירו אותו בתחילת שנות האלפיים לנתניהו, שנהנה גם הוא מתרומותיו החל מ־2001, בין היתר למימון הוצאות הרצאות בחו"ל. ב־2002 מופיע ארנו כתורם פוטנציאלי בפנקס התורמים של הליכוד בישראל. ואם האב העמיד לרשות נתניהו בזמנו את דירתו ברובע ה־16 למשך שבועיים, הרי שהבן אירח אותו גם בבקתתו בקורשבל בהרי האלפים ובווילה במונקו. היום, כשהוא עומד למשפט, החל מימרן לשלוף צילומים מאותם ימים יפים בחברת שועי עולם וידוענים שחיזרו על פתחו. בצילום אחד מ־2003 ניתן לראות את נתניהו, אז שר בממשלת שרון, עם בני המשפחה הצרפתית ליד הבריכה בווילה במונקו, ואילו בשנייה הוא נראה ב"דייפ", המסעדה הסינית הקבועה של משפחת מימרן, שארנו דאג להיראות בה לצורך אליבי בעת חטיפת הבנקאי השווייצרי. בצילום במונקו, אגב, מופיע גם בנו של מימרן מנישואיו הראשונים, שחגיגת בר־המצווה שערך לו נכנסה כבר למיתולוגיה הפריזאית: חמש מאות האורחים בביתן ביער בולון קיבלו כל אחד אייפד בתור הזמנה. בין האמנים שהופיעו בבר־מצווה היו פארל וויליאמס, אייקון ופאף דאדי. וגם בר רפאלי אחת, שלדברי מקור יודע דבר, "הייתה בקשר עם ארנו". 
 
חבר הפרלמנט ומקורבו של נתניהו, מאיר חביב, אז מראשי הליכוד בצרפת, עזר באותו האירוע לארנו להניח תפילין, משום שהוא לא ידע איך עושים זאת. האירוע של מימרן הופיע בצורה סאטירית בסרט "קוקו" בכיכובו של הקומיקאי היהודי־צרפתי גד אלמלח, שרוצה לערוך לבנו בר־מצווה באצטדיון. 
 
לפני כשנה וחצי פקדה טרגדיה את משפחתו של ארנו מימרן, כשבתו בת תשעת החודשים מאשתו הקודמת, הדוגמנית קלאודיה גלנטי, נפטרה מחיידק טורף. בטרם נפרדו נולדו לזוג שני בנים, ששמותיהם טל וליאם.
 
כאמור, במשפטו מנסה מימרן להעלות מדי פעם את שמות "חבריו" החשובים מן העבר הקרוב והרחוק, ובתוכם נתניהו. למשל, הוא סיפר כי הביא למועדון לילה שהיה מנהל השיווק שלו "הרבה אנשים מפורסמים, אנשים כמו מר נתניהו". 
 
"נתניהו זה אותו נתניהו שהוא ראש ממשלת ישראל?", תהה השופט. "כן, זה הוא", ענה מימרן. "והוא בא למועדון הזה?" שאל השופט, ומימרן הסביר שנתניהו היה אז "בין לבין" - הוא היה ראש ממשלה לשעבר והמתין להיות ראש ממשלה בעתיד. בתקופה הזאת, לדבריו, הוא היה מגיע לצרפת ולפעמים היו יוצאים ביחד לחופשה בדרום. "כשהוא היה בפריז, הוא גר אצלי", העיד. 
 
ביום חמישי שעבר התייחס מימרן בבית המשפט גם לכספים שהעביר, לטענתו, לנתניהו. לדבריו, הוא העביר לראש הממשלה מיליון אירו כדי לכסות את הוצאותיו ואת עלויות מסע הבחירות שלו. מימרן הזכיר את המימון כשנחקר על פעולותיו בשנת 2009, אך לא ציין במפורש לאיזו מערכת בחירות הוא מתכוון. "בתיק הראיות מופיע תשלום שהעברת לו", אמר לו השופט, ומימרן עונה: "מימנתי את נתניהו בערך במיליון אירו למערכת הבחירות שלו. ב־2009, כשנבחר מחדש לראשות הממשלה, נסעתי לישראל ונפגשנו". הפגישה נערכה, לדבריו, בחדר במלון, ביחד עם עוד עשרה אנשים. 

מכחיש לחלוטין, בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90
מכחיש לחלוטין, בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90

 
"קיבלת את הסכום חזרה? זו הייתה הלוואה?", הקשה השופט. תשובתו המחויכת של מימרן הייתה: "לא, לא קיבלתי את הסכום חזרה". עם זאת, מימרן לא הצליח להוכיח אם, מתי ובאיזו צורה העביר את הכסף וטען שזכורה לו "המחאה על סך מיליון אירו", שהועברה לדבריו ב־2001. כידוע, לפי חוק המפלגות בישראל אסור למועמד לבחירות לכנסת לגייס מתורם יחיד יותר מ־11,480 שקלים, ואילו בהתמודדות על ראשות מפלגה אסור למתמודד לקבל מתורם יחיד יותר מ־45,880 שקלים.
 
בכל מקרה, מטעמו של בנימין נתניהו נמסר בנחרצות כי "מדובר בשקר וכזב".  ארנו מימרן משתדל להעיד בכובד ראש ובצורה מכובדת. הוא לבוש היטב בחליפה ובעניבה יקרה. עד לסיום המשפט ניתן להניח שיבואו עוד אזכורים של אנשים חשובים מאוד, ואולי עוד נחזור לבנימין נתניהו. מימרן מקווה כי כפי שנהנה מעזרה בעבר, יסייעו לו אזכורים אלה להביא להתערבות לטובתו. אך נראה שהפעם כל אלה שמשפחת מימרן עשתה להם בעבר טובה, לא ימהרו להחזיר לה אותה. כך חולפת תהילת עולם.