בניגוד לשני ביקוריו הקודמים של נתניהו, שהיו ביקורי בזק, הפעם צפוי נתניהו לשהות במדינה יומיים וחצי. בהודעה הרשמית על הפגישה נכתב כי “נתניהו ידון עם פוטין ביישום ההבנות שהושגו במהלך ביקורו של נתניהו במוסקבה בחודש אפריל. עוד יידונו סוגיות אזוריות, בין השאר בהקשר של המאבק בטרור העולמי, המצב בסוריה ובסביבתה ואופק התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים".
“רוסיה נמצאת בראש קואליציה של אויביה המרים של ישראל, הכוללת את איראן, חיזבאללה, מיליציות שיעיות ועוד", מסביר מגן. “זו חבירה לא נעימה, ובתוך המכלול הזה ישראל חייבת להתייחס לכך. במקביל, יש מגעים עם רוסיה ושיתוף פעולה הדדי עם ישראל. מערכת היחסים בין המדינות החלה באינטרס המשותף שלא לדרוך זו לזו על היבלות. לכן זו מערכת יחסים אינטרסנטית. סוכם בין הצדדים שיש תיאום פעולה וחופש פעולה לתקיפות ישראליות, והרוסים מכבדים את זה. רוסיה מעוניינת שישראל תהיה ניטרלית, שלא תתערב בסוריה ולא תיכנס לעימותים, והיא מוכנה לשלם על זה".
“רוסיה נמצאת במגרש צפוף ומסוכן. היא נלחמת בדאע"ש, אבל היא גם נלחמת במערב. היא מנסה לקושש הישגים באזור כדי לבצע בשלב מאוחר יותר ‘החלפות' ולפתור את בעיותיה מול המערב בנושא אוקראינה וחצי האי קרים. היא רוצה יתרונות באזור שלנו כדי להתקדם בגזרות אחרות. לכן תיווך בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני יכול להתאים לה".
“ארצות הברית לא מוותרת לרוסים ולא מבטלת את הסנקציות הכלכליות בגלל מעורבותם בנושא אוקראינה וחצי האי קרים. גם בסוריה, שיתוף הפעולה של ארצות הברית הוא מינימלי כדי לא לתת לרוסים הישגים. ישראל תקועה באמצע בין רוסיה וארצות הברית. היא בגובה העיניים עם רוסיה בפעולות בשטח, בזמן שארצות הברית לא נמצאת. הפן הנוסף הוא שהרוסים פוזלים לעבר יעדים נוספים כמו הסדר שלום ישראלי־פלסטיני, והם היו רוצים לגנוב את ההצגה מהאירופים".
ח"כ מייקל אורן (כולנו), שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, טוען שרוסיה ממלאת את הוואקום שהשאירה אחריה ארצות הברית במזרח התיכון. “אלה עובדות בשטח שאי אפשר להתכחש אליהן", אומר ח"כ אורן. “התחוללה נסיגה אמריקאית אסטרטגית דיפלומטית מהאזור, בעוד שמתרחשת עלייה ניכרת של מעורבות רוסית דיפלומטית צבאית באזור. לא רק ראש הממשלה נתניהו מבקר אצל פוטין כמה פעמים בשנה. גם נשיא מצרים ומנהיגים מזרח תיכוניים מבקרים אצלו. אני בספק אם נראה שינוי במדיניות הזאת גם אחרי הבחירות בארצות הברית. האמריקאים עברו מלחמות מתישות באזור שלנו, ונמאס להם מהמזרח התיכון. הם השקיעו טריליון דולר בעיראק ולא ראו סנט אחד בתמורה. אני חושב שמדובר בהלך רוח יותר מאשר באסטרטגיה מגובשת. העם האמריקאי לא רוצה להתערב במזרח התיכון, ולכן נוצר ואקום שלתוכו נכנסו שלל גורמים. הוועידה הצרפתית היא גם חלק מהניסיון למלא את הוואקום הזה. פוטין מצליח למלא את הוואקום כי הוא שם כסף על השולחן, כלומר משתמש ביכולת הצבאית שלו, בעוד שבינתיים אובמה מסרב להשתמש ביכולות שלו בסוריה".
“אובמה איבד את אמון העולם הערבי. המצרים לא ישכחו מה שהוא עשה למוברק ולקדאפי. יש שם אפס אמון. לגבי יוזמה אזורית, אני לא בטוח מה צריך להיות תפקידו של פוטין כי יש לנו יחסים מורכבים איתו. אסור לשכוח שהוא תומך באסד, בעל ברית של איראן. ללכת עם פוטין למהלך מדיני זה שיקול. העולם הסוני נוטה להסתכל לכיוון מוסקבה יותר מאשר לוושינגטון".
“בוושינגטון לא יראו את זה בעין יפה. יטענו שאנו מתערבים בבחירות האמריקאיות, וזה יהפוך לסוגיה שם. אם נלך עם רוסיה, הרפובליקנים יטענו שהדמוקרטים נכשלו ואובמה איבד אמון במזרח התיכון, ואנו נואשם בהתערבות בוטה בפוליטיקה האמריקאית. נראה שיש כרגע הזדמנות למהלך מדיני, והיוזמה הצרפתית לא עוזרת לא לנו ולא לפלסטינים, ויש לנו זכות ואפילו חובה לפעול מול היוזמה הזאת. אבל צריך לקחת בחשבון את כל מערך השיקולים המורכב הזה".
“בכל מקום שהאמריקאים נעדרים או מגמגמים, הרוסים יהיו במקומם, ואפשר לראות את זה כמובן בסוריה ובאפריקה", אומר בן ברק. “רוסיה מוכרת הרבה נשק, וכשמוכרים נשק למדינות מסוימות, יש שליטה ביכולות הלחימה שלהן. אם למשל האמריקאים יטילו אמברגו על מצרים, יהיה שם נשק רוסי. אבל לנו אסור להתבלבל. רוסיה חשובה לנו כי מדובר בשוק כלכלי גדול וחשוב, אבל הם לא האמריקאים. אם האמריקאים פועלים לפי אינטרסים וערכים יחד, אצל הרוסים זה רק אינטרסים. אנחנו השלכנו את יהבנו על ארצות הברית מהיום הראשון כבחירה ערכית".
גם גורם דיפלומטי בכיר מצנן את ההתלהבות באשר ליכולתה של רוסיה להחליף את ארצות הברית. “היחסים עם רוסיה לא מחליפים את ארצות הברית", הוא אומר. “זה לא שם. גבולות המגרש בנושא הרוסי ברורים לנו. ארצות הברית היא במקום הראשון מבחינת העוגנים שלנו, שהם הסיוע הביטחוני והקשרים הכלכליים".
“היחסים באופן כללי משתפרים בהדרגה, ואנחנו מציינים 25 שנה. צריך לזכור שגם לפני סוריה היו ביקורים של פעם או פעמיים בשנה, מתקופת אריאל שרון וצפונה. זו לא תופעה חדשה. המצבור החדש הוא בגלל סוריה - היו צרכים שצריך לוודא שקורים בשטח. התחושה שלי היא שפוטין יתמקד בנושאים ביטחוניים, אבל לא ירצה להיכנס לקלחת של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. יש לו בעיות אחרות על הראש".
התרעות פיקוד העורף