עולמו של עבדאללה אל־איבי, אזרח תימן, התהפך לפני כשנה וחצי, כאשר גילה שאיבד 27 מבני משפחתו במתקפה אחת. הטרגדיה אירעה במסגרת תקיפה אווירית שנערכה על ביתו של אל־איבי בשעת חצות. עד שעות הבוקר המשיכו צוותי החילוץ לחלץ את הגופות מתחת להריסות. בין ההרוגים היו 17 ילדים, הקטנה בהם אינאס, נכדתו של אל־איבי, שהייתה בת חודש ימים בלבד. שלושה מבניו הגדולים יצאו חיים מהמתקפה. אל־איבי עצמו נפצע באורח קשה במתקפה וגילה על אובדן בני משפחתו רק כשישה שבועות לאחר מכן. “ההתאבדות אסורה על פי הדת, ולו לא הייתי חושש מהאל באותו רגע, הייתי מתאבד”, סיפר. “הייתי קופץ מהבניין. אלוהים נתן לי את הכוח. לפעמים אני ישן למשך שעתיים או שלוש, ואז מתעורר ונותר ער עד הבוקר. אני נזכר בילדיי ובביתי. החיים שלנו היו צנועים, שקטים. חיים טובים. היינו מאושרים. עבדתי קשה במשך שנים ובניתי את ביתי מאפס. איבדתי הכל”.

אל־איבי גדל במחוז איב בתימן ואז עבר להתגורר באזור צעדה, שם מתרכזים החות’ים בתימן, שנתמכים על ידי איראן. אזור זה הפך מטרה של הקואליציה הערבית בהובלת סעודיה, שתומכת בנשיא תימן עבד רבו מנסור האדי. על אף הזמן שחלף מאז האסון הפרטי שפקד אותו, אל־איבי טרם קיבל את הסיוע שהוא זקוק לו. משפחתו נמצאת בחובות כבדים בעקבות ההוצאות על הטיפול הרפואי בבנו יונס. במשך שישה חודשים אושפז יונס במצב קשה בבית החולים, שם התברר לו כי איבד אחת משתי עיניו במתקפה של הקואליציה הערבית. 

עבדאללה אל-איבי. "איבדתי הכל". צילום: אתר אינפו תימן
“אני רוצה להתחיל לשקם את מה שנותר מהמשפחה שלי”, אומר אל־איבי. “אני רוצה שנתחיל חיים חדשים”. רק לאחרונה הצליח לחוש הקלה עם היוולדו של נכדו איסמעיל, שנקרא על שם בנו שנהרג במתקפה כשהיה בן שנתיים בלבד. “הרגשתי כאילו קיבלתי בחזרה את החיים שלי”, סיפר אל־איבי. “אני מקווה שנכדי החדש יגדל לתוך יציבות במדינה. אני מקווה שלא יושפל ולא יראה מלחמה. אני מאחל לו עתיד טוב יותר”.

מאז שפרצה המלחמה בתימן, במרץ 2015, שילמו האזרחים מחיר יקר. על פי הערכות האו”ם, לפחות 4,000 אזרחים נהרגו, רובם במתקפות אוויריות של סעודיה. סיפורו הטרגי של אל־איבי מצטרף לסיפוריהם של חפים מפשע רבים שנפגעו בידי הקואליציה הערבית שתומכת במשטר בתימן. כך למשל, בחודש שעבר הפציצה הקואליציה הערבית הלוויה המונית של אחד מבכירי ארגון המורדים החות'ים בצנעא וגרמה למותם של יותר מ־140 בני אדם. מדובר באחד האירועים הקטלניים ביותר שאירעו מאז החל הסכסוך במדינה. לאחר הכחשות ראשוניות, הודתה סעודיה באחריותה לטבח. 
אום קולת'ום שריף באעלווי, עורכת דין מתימן וראש ארגון "זכויות אדם למען תימן", לקחה את ההודאה הזו צעד אחד קדימה. שלשום היא הגישה בבית משפט בלונדון את התביעה הראשונה נגד משפחות המלוכה בסעודיה, בקטאר ובאיחוד האמירויות בגין "פשעי המלחמה נגד האזרחים בתימן". בינתיים בית המשפט הבריטי קיבל את הבקשה לדון בסוגיה זו. 

מורידים ציפיות

העיתונים הערביים, שסיקרו אתמול את הבחירות בארצות הברית, דחו את האפשרות לשינוי שיחול במדיניות ארצות הברית כלפי המזרח התיכון, בין אם הילרי קלינטון תוכתר לנשיאות ובין אם דונלד טראמפ. כותבים רבים טענו כי קלינטון או טראמפ יהיו חייבים להמשיך במורשת של הנשיא היוצא ברק אובמה.
חמוד אבו טאלב כתב בעיתון הסעודי “עוקאז” כי “הבעיה של מדינות רבות בעולם, ובעולם הערבי בפרט, היא שהן בונות על מדיניות המפלגה הזוכה בבחירות לנשיאות שתפתור את הבעיות שלהן. הן לא מבינות שכל נשיא אמריקאי יהיה אחראי בראש ובראשונה לאינטרסים של ארצו. ארצות הברית תישאר אותה ארצות הברית”.
בעיתון “אל־מסרי אל־יום” (“המצרי היום”) כתב מוחמד כמאל כי “מה שמאחד בין אובמה, קלינטון וטראמפ בכל הנוגע לעולם הערבי הוא יותר ממה שמפריד. לכן, נהיה עדים להמשך של אותה מדיניות, שכן הנשיא או הנשיאה הבאים ימשיכו לשמור על מורשתו של אובמה ברוב הסוגיות האסטרטגיות, בייחוד בסוגיות של המלחמה נגד הטרור, הדמוקרטיה והיחסים עם מדינות האזור ואיראן”.
ב”אל־חיאת” (“החיים”) הלונדוני כתב ג’ורג’ סמעאן כי “לא יהיה קל לנשיא ארצות הברית החדש, ולא משנה מי יהיה, להיפטר מהמורשת המסובכת והמורכבת של קודמו, כולל תוצאות המלחמות שמכות במדינות ערביות ומהוות עול על כלכלתן”.

מצביעים במיזורי, אתמול. צילום: טוויטר
בעיתון העיראקי “א־סבאח אל־ג’דיד” (“בוקר חדש”) תיאר זוהיר מאג’ד את הבחירות כ”מוזרות ביותר, שכן העם האמריקאי יצביע לאחד משני אנשים מוזרים: או לאישה שתהיה נשיאה לראשונה בתולדות ארצות הברית או לאמריקאי שאינו מכיר בזכותן של אזרחי מדינות אחרות, מלבד מדינתו, לחיות כמו בני אדם”.
בעיתון המצרי “אל־וופד” (“המשלחת”) כתב חוסיין מנסור ש”שני המתמודדים לנשיאות לא שונים משום ממשל קודם ביחס התומך בישראל, תוך עמידה ממושכת ומאורגנת לצדה והתייצבות הממשל נגד ההתנגדות הפלסטינית, כולל פתיחת הדלת לבנייה נוספת בהתנחלויות וגזל האדמה הפלסטינית”.
אמין חטיט כתב בעיתון הסורי “א־ת’אוורה” (“המהפכה”) כי “הבחירות בארצות הברית יקבעו באיזה מסלול יבחר הממשל במזרח התיכון: המשך התוקפנות והמעורבות, כולל עימות והפסד אמריקאי בשל ההתנגדות בשטח, או עבודה מאחורי הקלעים כדי לטפל בכישלונות באזור”.
גם רנדה תאקי א־דין התייחסה לסוגיה הסורית בעיתון הלונדוני “אל־חיאת” והדגישה כי “על מי שייכנס לבית הלבן למנות שר חוץ כריזמטי, נחוש וחכם יותר מאשר ג’ון קרי, כדי שייפגש עם השועל הרוסי סרגיי לברוב – שבכל שיחות המשא ומתן עם עמיתו האמריקאי, ידו הייתה על העליונה”.